חדשות בעכונט

 

 

 

 

עכו יכולה להפוך ליעד תיירותי בינלאומי נחשק

 על פי דו"ח בינלאומי , עכו היא אחת מאתרי המרכזיים לפיתוח תיירותי עם מקומות עבודה חדשים בענף . השר הרצוג : " נערך דו"ח כה מקיף ובלתי תלוי המתאר את מצב התיירות, על יתרונותיו וחולשותיו, ונותן כלים לשיפורו" .

 לדברי השר המסקנות של הדו"ח , יאומצו במלואן ויהוו בסיס לתוכנית עבודה רב-שנתית לפיה יפעל המשרד במטרה ליצור פריצת דרך משמעותית בענף התיירות,

 

דו"ח ארנסט אנד יאנג קובע: 4-5 מיליוני תיירים בשנה ו-45 אלף מקומות עבודה חדשים בענף התיירות בארץ , הם יעדים ריאלים למימוש בחמש השנים הקרובות. הכל תלוי בשיווק נכון. ובתוספת של 250 מיליון דולר לתקציב .

מיליון וחצי דולר ושנת עבודה שלמה הושקעו בדו"ח שהגישו הבוקר (ג') אנשי חברת הייעוץ הבינלאומית "ארנסט אנד יאנג", לשר התיירות יצחק הרצוג.

 מבט בוחן בעשרות עמודיו מגלה כי הדו"ח, איך נאמר זאת בזהירות, לא מגלה את אמריקה. השר דווקא מרוצה. "זו הפעם הראשונה בה נערך דו"ח כה מקיף ובלתי תלוי המתאר את מצב התיירות הישראלי הנוכחי, על יתרונותיו וחולשותיו, ונותן כלים לשיפורו", אמר הבוקר במסיבת עיתונאים, והוסיף כי גם לאישוש הנחות קיימות יש ערך.

 לדברי השר המסקנות יאומצו במלואן ויהוו בסיס לתוכנית עבודה רב-שנתית לפיה יפעל המשרד במטרה ליצור פריצת דרך משמעותית בענף התיירות, ולהפכו למנוע צמיחה לקידום הכלכלה הישראלית. "הפוטנציאל התיירותי כאן הוא עצום", אמר השר, "אנחנו לא מוכנים לוותר על ההזדמנות למצות אותו עד תום".

 ההנחה הגורפת העומדת בבסיס דו"ח ארנסט אנד יאנג - הכולל מאות ראיונות עם גורמי תיירות בארץ ובחו"ל, סקירת עשרות אטרקציות ומלונות בישראל, חוות דעת של קבוצות מיקוד ועוד - נשמעה במחוזותינו כבר בעבר: למרות המצב הגיאו-פוליטי המורכב, ולמרות העובדה כי ישראל נתפסת בעולם כמדינה תחת מלחמה או כיעד לביקורים בעלי אופי דתי בלבד - ניתן, בעזרת שיווק נכון, להפכה ליעד תיירותי נחשק אליו ינהרו מיליונים.

 אם ב-2005 הגיעו לישראל כ-1.9 מיליון תיירים, טוען הדו"ח, הרי שהיעד הריאלי לחמש השנים הקרובות הוא הכפלת המספר וקידום פניהם של 4-5 מיליוני תיירים בשנה. מספרים אלה יוסיפו, להערכת ארנסט אנד יאנג, 15 מיליארד שקל לתל"ג הישראלי ויוסיף למשק עוד 45 אלף מקומות עבודה.

 המהפך

בשלב ראשון נדרש תקציב שיווק נדיב. על פי הדו"ח ידרשו לביצוע המסקנות במהלך השנים הקרובות 250 מיליון דולר או 50 מיליון דולר בשנה – תקציב שיתחרה בכבוד בתקציבי השיווק של מדינות אחרות הנלחמות על אותו נתח השוק. 

 את תקציב השיווק המבוקש יש להפנות ליצירת קמפיין שיווקי אקטיבי במיוחד, רצוף וארוך טווח, שלא יפגע גם אם יחולו בישראל תהפוכות פוליטיות. קמפיין שכזה יתמקד בארצות הברית, גרמניה, בריטניה, צרפת, איטליה ושבדיה, מדינות שהוגדרו כשווקים ראשוניים בהם, על פי הצפי, קיים פוטנציאל תיירותי רב העשוי למצוא עניין בישראל.

 מטרת הקמפיין אחת: ליצור תדמית תיירותית אחרת בקרב הצרכנים – ישראל אינה מיועדת רק למיסיונרים או יהודים דתיים, אלא לכל אדם המבקש ליהנות משלל אטרקציות המרוכזות על שטח קטן.

 על פי ההערכות יניב כל דולר שיושקע בקמפיין לא פחות מתשעה דולרים שיוחזרו לארץ על ידי התיירים. "גידול של 50 מיליון דולר בהוצאות השיווק", מסכם הדו"ח, "עשוי להניב למעלה מחצי מיליון מבקרים נוספים, שישאירו בישראל כ-447 מיליוני דולרים".

 במקביל לשיווק האינטנסיבי בחו"ל מציע הדוח להפנות את תקציבי המשרד לשיפור תשתיות ארגוניות, בירוקרטיות ופיזיות (מקומות לינה, אטרקציות, שמיים פתוחים ועוד) וכן לעידוד יזמות תיירותית.

 מה יש, מה חסר ואיך משנים את זה?

שידרוג מקומות לינה: על פי הדו"ח מצבה של ישראל בכל הקשור להלנה בכי רע. המלונות הגדולים, הנחשבים מפוארים, מיושנים ואינם מעניקים, כמו המלונות בעולם, תחושת מרחב לאורח. המלונות אחרים פשוטים מאוד, היצע החדרים מוגבל ומספר המותגים הבין לאומיים קטן.

 המסקנה הנובעת מההווה הלא-אטרקטיבי היא כי יש להשקיע בעדיפות ראשונה בשידרוג מלונות קיימים, ורק בעדיפות שנייה בהקמת מלונות חדשים. במקביל ינסה המשרד למשוך לישראל מלונות בעלי שם בינלאומי, ויעודד הרחבת ההיצע על ידי הקמת מלונות בני 2-3 כוכבים ואף מלונות בוטיק קטנים וייחודיים, הרחבת התיירות הכפרית וכל מענה אחר שיגדיל את היצע החדרים האטרקטיביים בישראל.

 מוקדי תיירות מפתים: על אף המגוון והערך ההיסטורי סובלים מוקדי התיירות, כך לפי הדו"ח, מתחזוקה לקויה ותשתיות ציבוריות מביכות. רובם כלל אינם עומדים בסטנדרטים בינלאומיים. הפתרון המתבקש: השקעת הון מהמגזר הציבורי והפרטי שיוזרם לאתרי תיירות מרכזיים כמו העיר העתיקה בירושלים, קו החוף התל-אביבי, הטיילת האילתית, מרכז העיר טבריה, העיר עכו ועוד. כשאלה ישדרו ניקיון, מרחב ,יופי, עניין ומקומות חניה, ישמח גם התייר לחזור ולבקר.

 שמים פתוחים יותר: המסקנות מצדדות במדיניות השמים הפתוחים, וקובעות כי על זו להיות יותר ליברלית ולכלול מתן זכויות מורחבות לחברת תעופה ישראלית שנייה, הקלת המגבלות על טיסות המשך, הזמנת חברות שכר וחברות תעופה זולות להפעלת טיסות בינ"ל לנתב"ג, וכן הבטחת רשתות בטחון לחברות שיגיעו.

 שר התיירות הבטיח כי יפעל נמרצות, תוך שיתוף פעולה מלא עם משרדים אחרים, להחלתה של מדיניות זו. אל על מן הסתם תלחם בחזרה.

 הקמת ועדה לריכוז תחום ההשקעות בתיירות: "המשקיעים הפוטנציאלים מתמודדים עם ערב רב של נהלים וארגונים בדרכם להשגת אישורי ממשלה ומענקים", נטען בדו"ח, ועל המשפט הזה יחתום כל יזם שעבר את דרך הייסורים במטרה להקים אטרקציה תיירותית בישראל. כדי למנוע את הבלבול וחוסר היעילות תוקם ועדה שתשמש כישות עצמאית בחסות משרד התיירות, תפעל למען המשקיעים הפוטנציאלים ותקצר את תהליכי האישור. כך תהפוך ישראל, שבניגוד לתורכיה או ירדן אינה נחשבת בעולם ל"מגנט-יזמים", לידידותית לכל יזם פוטנציאלי שיסייע בהרחבת היצע האטרקציות המקומי.

 שינוי מהותי בתשתית הארגונית: הדו"ח מבקר את המצב הנוכחי בו שולטת הבירוקרטיה וקובע חד משמעית כי משרד התיירות חייב להתמקד בייעול תהליכים, לאמץ אסטרטגיה ארוכת טווח ולהקים פורום קבוע שישתף פעולה עם גורמים במגזר הפרטי והציבורי. במקביל חייבים הארגונים האזוריים החופפים זה לזה להתייעל ולהתאחד לכלל ארגונים גדולים יותר שיפעלו על סמך תקציבי בסיס ויכולות שיווקיות משופרות.

 למגירה או למימוש?

כיצד ימנע משרד התיירות מצב בו ייזרק הדו"ח למגירה הקרובה עם חילופי שלטון אפשריים? השר הרצוג ומנכ"ל המשרד נחום איצקוביץ' ערים בהחלט לאפשרות הזו. "להוצאת מסקנות הדו"ח לפועל יוקמו צוותי עבודה שיכללו את כל הגורמים השותפים לתחום התיירות בישראל ויפעלו כל אחד בתחומו מול המשרדים האחרים: האוצר, הפנים והתחבורה", אומר המנכ"ל איצקוביץ', "במקביל לפעולת הצוותים נפעל לשינויי חקיקה על מנת להקים את מרכז ההשקעות ולעודד יזמים מהארץ ומהעולם".

 "הדו"ח יגיע לקבינט החברתי-כלכלי", סיכם השר הרצוג, "ויהפוך להחלטת ממשלה מחייבת שתבטיח לו אורך שנים ושמירה על מדיניות עקבית".

 התאחדות המלונות קוראת ליישום מהיר של המסקנות. אלי גונן, נשיא ההתאחדות, סבור כי אין צורך בצוותי חשיבה נוספים. "דו"ח ארנסט אנד יאנג", אמר גונן, "מראה באופן ברור כי ניתן להתגבר על המכשול של הקשיים הגיאופוליטיים. היקף תיירות נכנסת של 5 מיליון תיירים הוא המפתח לשדרוג המוצר התיירותי כולו, לשדרוג המלונות, התשתיות והאטרקציות.

 "אי לכך, חובה להחליט כבר עכשיו על יישום הדו"ח: החלטה על פעילות רב-שנתית בת 5 שנים, תקציב שנתי של 50 מיליון דולר לשיווק התיירות לישראל, בחירת ארצות יעד בהן תתקיים הפעילות ושמירה על עקביות בביצוע התוכנית".

 טלי חרותי-סובר YNET

לדיון בפורום