"הממשלה נעלמה מהצפון בזמן המלחמה"

ועדת המשנה לבדיקת מוכנות העורף למלחמה סיירו מספר פעמים בישובי הצפון: עכו , אל סאג'ור, אבו סנאן, קרית שמונה וצפת. מציגה את מסקנותיה הראשוניות, במלאת חודש ימים לפעילותה.

פרטים ראשונים מעבודת הוועדה לבדיקת מוכנות העורף למלחמה מעלים ביקורת קשה על תפקוד הממשלה: מדוע לא הופעל המערך לשעת חרום?

מחדלי מלחמת לבנון השנייה מתחילים לצאת לאור: ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון לבדיקת מוכנות העורף הגישה היום את דוח הביניים שלה, המציג ביקורת קשה על התנהלות הממשלה בימי המלחמה. הדוח מעלה כמה שאלות בדבר "היעלמותה של הממשלה" מיישובי הצפון בעת המלחמה, אי הפעלת מערך מל"ח (משק לשעת חירום) ואי הפעלת נוהל פינוי אזרחים מאזורי העימות, זאת בניגוד להחלטת ממשלה משנת 2001.

ועדת המשנה  מציגה היום את מסקנותיה הראשוניות, במלאת חודש ימים לפעילותה. חברי הוועדה סיירו מספר פעמים בישובי הצפון: עכו, אל סאג'ור, אבו סנאן, קרית שמונה וצפת. החברים נפגשו עם גופים ואנשים שונים בניהם אלוף פיקוד העורף, מנכ"ל משרד רה"מ, רענן דינור, מ"מ יו"ר מל"ח, רונן בן עמי, אנשי משרד הפנים ואנשי פיקוד העורף.

פעילות הוועדה עסקה בעיקר בשני מישורים מקבילים: פיקוח ובקרה על פעולות הממשלה וזרועותיה, והנעת תהליכי חקיקה באותם התחומים בהן נדרש הדבר. בימים הקרובים מסיימת הועדה את כתיבתו של דו"ח ראשוני המעלה שורה של נושאים וסימני שאלה באשר למוכנות רשויות המדינה ולהיערכותן למיגון העורף.

"אין גורם שמרכז הטיפול בעורף"

חברי הועדה סברו כי

היה מקום לבצע הערכה מחודשת של תפיסת מיגון האזרחים בשעת התקפה ולהתאימה לאיומים של עולם המלחמה המודרנית. על פי דוח הביניים יש לבחון את מקומם של המקלט הציבורי, המרחב המוגן והממ"ד ובמקביל לבחון האם יש מקום לעבור לשיטת מיגון אחרת לחלוטין.

הדוח מלין גם על כך שלא הופעל בשעת חירום גוף אחד לניהול הטיפול בעורף, בעל סמכות ואחריות כוללת. במצב הקיים לא היה בעל בית אחד בעל ראייה וסמכות כוללת נכתב בדוח. בפועל, פעלו מספר גופים אשר אחראים בצורה כזו או אחרת על חלקים שונים בניהול הטיפול בעורף.

עוד עולה מדוח הביניים כי מערך משק לשעת חירום (מל"ח) לא הופעל ומאידך הופעל גוף הכפוף לרה"מ, שפעל ללא סמכות. בדוח ציינו כי בשנת 2001 קבע מבקר המדינה כי "היערכות מל"ח, שהינה למצב החמור ביותר, תקופת לחימה, יכולה לתת מענה גם למצבים פחות חמורים...מן הראוי לשקול את הפעלתו של מערך המל"ח לא רק באסונות המוניים אלא גם במצבי ביניים שונים".

בפועל, בדיון שהתקיים עשרה ימים לאחר פרוץ הלחימה, החליט שר הביטחון, עמיר פרץ, כי אין צורך בהפעלת מל"ח. בתוך כך, פיקוד העורף פעל במתכונת חלקית, כמעט ללא גיוס של מערך המילואים שלו, המוחזק לצרכי חירום. ובמקביל הוקם המנ"ל – החפ"ק של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, גוף שפעל ללא כל סמכויות או תוכניות פעולה מוגדרות מראש.

"פינוי האזרחים לא נבחן"

נושא נוסף שנדון בדוח הוא האחריות להפעלת משרדי הממשלה בעת המלחמה. בשבועות הראשונים של המלחמה נוצרה התחושה כאילו הממשלה נעלמה מהצפון. משרדי הממשלה ומוסדות ממשלתיים (בנקים, דואר, ביטוח לאומי וכדומה) נסגרו מיידית, בדרך כלל על פי החלטת קב"ט או מנהל הסניף המקומי, ללא כל פיקוח ברמה הארצית.

נושא נוסף שעלה בדוח הוא אי הפעלת נוהל פינוי האזרחים. החלטת הממשלה שמספרה 895, מחודש נובמבר 2001, אישרה את נוהל "שעת פינוי", העוסק בפינוי של עד 25,000 תושבים. על פי הנוהל, יפונו האזרחים, בין השאר, בתרחיש של "פגיעה באוכלוסייה כתוצאה מהתקפת טילים על העורף". כחלק מהיערכות להפעלת הנוהל, נחתמו בשנים האחרונות חוזים עם בתי מלון, מתקני אירוח ואכסניות שונים לשימוש במתקנים בשעת ההפעלה. בפועל, הפעלתו של הנוהל אפילו לא הועלתה לדיון בממשלה.

גם מקומם של ארגוני המגזר השלישי ותפקיד הממשלה בתיאום ביניהם נבחן. ארגונים וולונטריים רבים פעלו וסייעו לתושבי הצפון במהלך הלחימה. ברוב שלבי המלחמה לא היה כל גוף מרכזי אשר יתאם ויקשר בין הארגונים ויעביר בצורה מרוכזת את הצרכים של כל ישוב וישוב. בפועל, היו כפילויות רבות בפעילות העמותות כתוצאה מחוסר התיאום.

יו"ר הוועדה ח"כ עמי אילון, שלמד מקרוב את תרומתם הכבירה של הארגונים הוולונטריים לטובת תושבי הצפון, הציע היום ליו"ר הכנסת ח"כ דליה איציק, לכנס ישיבה מיוחדת של מליאת הכנסת, שתיוחד לציון תרומתם של הארגונים, ולהבעת תודה והוקרה על פעילותם זו, וזאת בנוכחותם של נציגי כלל הארגונים.

למקור הכתבה

לדיון בפורום