ניצחון לעמותת "צלול" ועיריית עכו !

 

 ביהמ"ש לעניינים מנהליים בחיפה קיבל את עתירת העמותה ועיריית עכו ופסל את היתר ההזרמה לים של מפעל מילובן.

בית המשפט קבע כי הוועדה למתן היתרים חייבת לקיים דיון חוזר בהיתר.

כבוד השופט, יצחק דר, חייב את הוועדה למתן היתרים ואת מפעל מילובן לשלם ל"צלול" ולעיריית עכו סך של 30,000 ₪ כהוצאות משפט.

עמותת "צלול" ועיריית עכו מנהלות מזה זמן מאבק עיקש כנגד מפעל מילובן והוועדה למתן היתרים כנגד היתר ההזרמה לים שקיבל המפעל. המפעל הזרים אל הים דרך נחל הנעמן במשך שנים ארוכות שפכים תעשייתיים. בעקבות המאבק המשותף קבע בית המשפט כי מילובן יפסיקו את הזרמת השפכים לנעמן. מפעל מילובן קיבל מהוועדה למתן היתרים היתר להזרים את השפכים שלו לים דרך מסוף השפכים "אל"א" ישירות אל הים לתוך מפרץ עכו.

לפני כחודשיים (10.04.06) הגישו עמותת "צלול" ועיריית עכו באמצעות עורכי הדין אורן טננבוים ודנה שוורץ, ממשרד אורן, בן נון, טננבוים ושות', עתירה דחופה לבית המשפט המחוזי בחיפה (בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים) במסגרתה דרשו העותרות לבטל את החלטת הוועדה למתן היתרי הזרמה לים. העתירה הוגשה כנגד ד"ר יוסי ענבר היושב בראשה, וכנגד מפעל "מילובן".

בפסק הדין התקדימי והמקיף שניתן אתמול, יום ד', 14/6/06, קיבל כב' השופט יצחק דר את עמדת "צלול" ועיריית עכו ופסק כי הוועדה למתן היתרים מחויבת לקיים בעוד חודש דיון מחודש בנושא מתן ההיתר. 

בפסק הדין קבע בית המשפט כי הוועדה למתן היתרי הזרמה לים למעשה התרשלה בהליך מתן ההיתר למילובן ונכשלה כישלון חרוץ בפיקוח על מפעל מילובן. קביעתו של בית המשפט נעשתה תוך

שהוא מותח ביקורת חריפה וחסרת תקדים על התנהלות הוועדה וקובע כי לא עמדה על המשמר בהגנה מפני זיהום הים. בנוסף התייחס בית המשפט בחומרה רבה להתנהלות מפעל מילובן - התנהלותו, ההיסטוריה המזהמת שלו וניסיונותיו לחמוק מלתקן את דרכיו ואומר "נהג מילובן מנהג עבריינים". כמו כן הפנה ביהמ"ש אצבע מאשימה ישירות למשרד לאיכות הסביבה וקבע כי הוא האחראי להפקרות בפעילות ועדה זו.

כבוד השופט דר קבע במסקנות פסק הדין, כי:" ניתן לדמות את היתר ההזרמה שנתנה הוועדה למילובן כשחרור עצור לחלופת מעצר. שלא כמו עצור, "מילובן" אינה נהנית מחזקת החפות...כפי שניתן ללמוד מהליכים קודמים, נהג "מילובן" מנהג עבריינים. הוא המשיך לעבור עבירות כל עוד לא הופעלו נגדו סנקציות חמורות וישירות. הוא נלחם בכל דרישה לחדול לגרום נזק."

ביחס להתנהגות הועדה כגורם מפקח קבע בית המשפט כי: "בענייננו נראה שהעין המפקחת היא עין עצלה. אינני בוחן כרגע את השאלה אם עצלות  הפיקוח היא מכוונת, אם היא פועל יוצא של אילוצים ותנאים אובייקטיבים או שהמשרד אינו מסוגל לפיקוח אקטיבי יותר. הפיקוח, כפי שניתן היה ללמוד עליו מתשובותיו של מלסטר, לאו פיקוח הוא."

בית המשפט חידש וקבע הלכה בדיני חברות הקובעת כי על תאגידים עסקיים מוטלת אחראיות חברתית – סביבתית במסגרת תפקידם כחברות עסקיות. בית המשפט מרחיב וקובע כי אין הבחנה בין מפעלים הנותנים שרות ישירות לצרכן לבין מפעלים המייצרים חומרי גלם ופחות מוכרים לציבור. בית המשפט קובע תקדימית כי אלה וגם אלה מחויבים בשמירה על משאבי הטבע כשם שהם מחויבים בשמירה על זכויות האדם- הגם ששמירה על זכויות האדם ועל הסביבה עולה כסף.

מעמותת "צלול" נמסר כי החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה היום מעידה שוב כי בתי המשפט אימצו כללים ראויים לשמירה על איכות הסביבה ובריאות הציבור. פסק הדין מהווה אבן דרך חשובה בקביעת המדיניות המשפטית-סביבתית בישראל. בית המשפט אינו מאפשר להפקיר את הסביבה ובריאות הציבור בידי טענות המפעלים המסתמכות על טענות כלכליות בלבד.

נראה כי בתי המשפט בישראל רואים בערכי הסביבה, בניגוד לוועדה למתן היתרים, ערך חשוב ראוי להגנה.

עו"ד יריב אברמוביץ', מנכ"ל עמותת "צלול":" עמותת "צלול" ניהלה לאורך כל הדרך את המאבק בהזרמת השפכים של מפעל "מילובן" ותמשיך לנהלו עד אשר מפרץ עכו יפסיק להיות גיגית השפכים של התעשייה בצפון הארץ. אנו פונים הבוקר לשר לאיכות הסביבה ודורשים כי לאור החלטת בית המשפט ואובדן אמון הציבור בפעילות הועדה, יעביר מתפקידו את יו"ר הוועדה ויפעל לשינוי נוהליה בכך שהאינטרס הציבורי והשמירה על איכות חיינו ובריאותנו יהיו נר לרגליה. במקביל אנו ממשיכים ודורשים כי דיוני הוועדה למתן היתרים יתקיימו בדלתיים פתוחות, החלטותיה יתפרסמו ברבים והמפעלים המקבלים היתר הזרמה לים יעשו זאת תחת עינו הפקוחה של הציבור. נראה כי השתלשלות האירועים המשפטיים בנושא מפעל "מילובן" וזיהומו את נחל הנעמן, מעידה על כך שבתי המשפט בישראל הופכים לשותפים בהובלת המאבק החברתי לשמירה על איכות הסביבה ובבלימת התנהגות פרועה של מזהמים.

ראש העיר עכו, שמעון לנקרי: "במשך שנים רבות עשו המפעלים באזור עכו, כאוות נפשם, זיהמו את הים והקרקע וכל זאת בחסות המדינה. אני שמח שסוף סוף בית המשפט נתן את פסיקתו כנגד המפעל וכנגד המשרד לאיכות הסביבה המגבה, באופן פרדוקסאלי, ועומד מאחורי המזהמים.  משך השנים המשרד נתן ידו לזיהום מפרץ עכו, הפעם לא צלח לו.  אני אמשיך לפעול בדרכים משפטיות גם כנגד מסוף אלא, אשר פועל אף הוא בחסות המשרד ובגיבויו. נודע לי כי בימים אלו  נערכים מגעים בין יזם פרטי לבין המשרד לאיכות הסביבה בעניין הכנסת חברת גז לאזור התעשייה בעכו. אני מודיע באופן חד משמעי כי גם לכך לא אסכים. אני פונה לשר לאיכות הסביבה בבקשה להפסיק לאלתר את הגיבוי לפעילויות מזהמות סביבה".

 

לדיון בפורום