|
שני אנשים בוגרים ישובים האחד ליד השני
האחד ערבי והאחד יהודי , שניים המייצגים
עיר מעורבת , שניים שכמהים לשלום
כל אחד
מנקודת ראות אחרת וכאן מתחיל הדיאלוג
מובנים לי מאוד דבריהם של השניים
קולו של יוסף סאלם המייחל לעיר הומוגנית
קולו של יוסי גרינברג המייחל לעיר מבותרת
הזעקה של המיעוט לאוזניו של הריבון
ולשני הצדיקים האלו אני אומר : השלום בפתח
יש בדבריו של יוסי גרינברג הגיון
כמו גם בדבריו של יוסף סאלם
ומי משניהם מציב פתרון מציאותי ?
התשובה איננה חד משמעית ...אביע כאן את דעתי:
כפי הידוע לכם יש שוני מנטאלי בין הערבי ליהודי
כמו גם שוני מנטאלי בין יהודי גרוזיני ליהודי מרוקאי
בין יהודי רוסי לבין יהודי אתיופי , כל שכן בין ערבי ליהודי
השפה
הלבוש
הדת
התרבות
והם מושרשים , היסטוריים ...! הגנים שלנו ...!
אך ...:
בדבר אחד מהותי אין שוני
והוא בעצם היות כולנו בני אדם
בני אדם הם עם של כבוד ...!
ולפני שנקשיב האחד לשני, קודם כל ניתן כבוד
הכבוד יקדים את ההקשבה ולאחר מכן תבוא ההדברות
חיי אחווה וידידות ברב תרבותיות
אני בעד עריכת הסכם לחיים משותפים בעיר – הסכם של כבוד
ולדעתי : בעיר - נגור ונחייה אחד ליד השני
ומחוץ לעיר כפי שייבחרו להצטרף : לכפר הערבי , הערבים .
וליישוב היהודי : קיבוץ ו – או מושב היהודים .
ערים מעורבות בארץ יישארו ערים מעורבות ,לכן ניהול עיר מעורבת
היא אחת הדרגות הקשות בניהול קהילה.
לכן ראשי ערים מעורבות צריכים לצידם יועצים חכמים וועדות שיסייעו
בניהול העיר בצורה חכמה.
ערים מעורבות ברחבי העולם
בירות - עיר הבירה של לבנון שבה חיים תושבים מכל הקבוצות האתניות והדתיות בלבנון. בתקופת מלחמת האזרחים בלבנון הייתה העיר מחולקת בין הכוחות היריבים. כיום שורר בעיר שקט אולם נשמרת הפרדה בין הקהילות השונות.
בלפסט - בירת צפון אירלנד, שבה חיים פרוטסטנטים וקתולים. בין הקהילות שררה איבה קשה שהביאה לכך שהעיר הייתה מוקד לאלימות. בני שתי הקהילות חיים בשכונות נפרדות, אולם אין קו גבול ברור בין השכונות הפרוטסטנטיות לשכונות הקתוליות, דבר שמנע את חלוקת העיר. מאז הסכם יום שישי הטוב ב-1998 שורר שקט בעיר, אולם ההפרדה בין הקהילות נשמרת, ובמקומות מסוימים אף נבנו חומות בין שכונות פרוטסטנטיות לשכונות קתוליות כדי למנוע את התחדשות האלימות.
בריסל - עיר הבירה של בלגיה, עיר שבה חיים דוברי-הולנדית ודוברי-צרפתית אלה בצד אלה. ברוב המדינה חיים הפלמים (הדוברים הולנדית) והולונים (הדוברים צרפתית) בנפרד אלה מאלה, אולם בעיר הבירה בריסל, שהיא גם מחוז פדרלי נפרד, הם חיים יחד. בבריסל יש הקפדה על שילוט דו-לשוני ומתן שירותים עירוניים בשתי השפות, בשעה שביתר הערים בבלגיה מסתפקים במתן שירותים בשפת רוב האוכלוסייה בלבד. בין הקהילות שורר מתח מסוים, שמקורו במאבק על משאבים כלכליים ועל דומיננטיות בפוליטיקה הבלגית, אולם אין עוינות ביניהן (ראו גם: עליית השפה הצרפתית בבריסל).
יוהנסבורג וקייפטאון - שתי ערים מרכזיות בדרום אפריקה שבהן חיים לבנים, אנשים ממוצא הודי ושחורים אלה בצד אלה. בתקופת האפרטהייד התגוררו רוב השחורים בערים אלה ואחרות בדרום אפריקה בעיירות נבדלות, townships. לאחר נפילת משטר האפרטהייד אוחדו הערים הלבנות עם העיירות השחורות הסובבות אותן לישויות מאוחדות, שבהן בדרך כלל רוב שחור.
מונטריאול - בעיר הגדולה ביותר בקוויבק חיים כ-20% דוברי אנגלית, והשאר דוברי צרפתית (זו העיר דוברת-הצרפתית השנייה בגודלה בעולם, אחרי פריז). ככלל, דוברי האנגלית נוטים להתרכז בשכונות מסוימות שבהן הם מהווים רוב. חוקים נוקשים להגנה על הלשון הצרפתית גורמים לחיכוכים מתמידים בין שתי הקהילות, בעיקר בתחום החינוך (דוברי אנגלית שלא התחנכו בקנדה אינם רשאים לשלוח את ילדיהם לבתי-ספר ציבוריים דוברי אנגלית) וכן במישור הסמלי (אנגלית אינה שפה רשמית בקוויבק).
ניקוסיה - עיר הבירה של קפריסין, שבה חיים יוונים וטורקים. מאז חלוקת קפריסין ב-1974 שוררת הפרדה מוחלטת בין הקהילות, ולמעשה העיר מחולקת בין שתי ישויות מדיניות: רפובליקת קפריסין המייצגת את האוכלוסייה היוונית, והטוענת לריבונות על כל קפריסין, והרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין המייצגת את האוכלוסייה הטורקית, ואשר אינה מוכרת על ידי הקהילה הבינלאומית.
סראייבו - עיר הבירה של בוסניה והרצגובינה הייתה עד תחילת מלחמות יוגוסלביה עיר מעורבת, שחיו בה בעיקר בוסנים-מוסלמים, סרבים, קרואטים, ואנשים שהגדירו עצמם כ"יוגוסלבים". בתקופת קיומה של יוגוסלביה חיו הקהילות השונות ללא הפרדה חדה ביניהן. בעקבות המלחמה נוצר בעיר רוב בוסני-מוסלמי גדול (77 עד 87 אחוזים) ונמתחו קווי הפרדה חדים בין הקהילות. שיעור הסרבים ירד מ-30 אחוזים ב-1991 ל-5 עד 12 אחוזים כיום (תלוי בהגדרת גבולותיה של העיר). אוכלוסייה סרבית מתרכזת בעיר סרייבו מזרח, עיר נפרדת הנושקת לסראייבו ממזרח ומשתייכת לרפובליקה סרפסקה, הישות הסרבית בבוסניה-הרצגובינה.
רשימת הערים המעורבות בישראל
ירושלים - כ-64% מתושבי העיר יהודים, כ-34% ערבים, והיתר בני קהילות אחרות. אוכלוסיית ירושלים הייתה תמיד מגוונת, ובשל קדושתה וחשיבותה הדתית והלאומית היא הייתה ועודנה מוקד למתיחות ואף לאלימות בין הקהילות השונות החיות בה. מסוף המאה ה-19 רוב התושבים בה יהודים, אולם שיעורם של הערבים ובני הקהילות האחרות בה לא פחת משליש. בעקבות מלחמת העצמאות, ועד מלחמת ששת הימים, נוצר נתק מוחלט בין הקהילה היהודית לקהילה הערבית בעיר. בתקופה זו הייתה העיר מחולקת בין ישראל לירדן, כך שכל האוכלוסייה היהודית ישבה מצדו הישראלי של הגבול וכל האוכלוסייה הערבית מצדו הירדני. בעקבות מלחמת ששת הימים אוחדה העיר וסופחו אליה כפרים ועיירות ערביים ששכנו מסביב לה. ישראל סיפחה את שטחי העיר שהיו מעברו הירדני של הגבול, והחלה בתנופת בנייה שמטרתה הייתה ליישב עוד יהודים בעיר, בפרט באזורים המיושבים בצפיפות בערבים. התוצאה היא שכיום האוכלוסייה במערב העיר היא בעיקרה יהודית, אך במזרח העיר שוכנות שכונות יהודיות וערביות זו בצד זו. עם זאת, ההפרדה בין השכונות היהודיות לערביות נשמרת, והקהילות אינן מתערבות זו בזו בדרך כלל.
תל אביב יפו - כ-92% מתושבי העיר יהודים, כ-4% ערבים, והיתר בני קהילות אחרות. למעשה רק יפו מתאפיינת באוכלוסייה יהודית-ערבית מעורבת. בימי המנדט הבריטי הייתה רוב אוכלוסיית העיר ערבית, אם כי הייתה בה קהילה יהודית. בתוכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947 יועדה יפו לשמש עיר נמל למדינה הערבית. במהלך מלחמת העצמאות נטשו אותה רוב התושבים הערבים, ולאחר המלחמה אוחדה יפו עם תל אביב ויושבו בה עולים חדשים. כיום נחשבת העיר תל אביב יפו כולה כעיר מעורבת - לפי פסק דין של בג"ץ משנת 2000 חובה על העירייה להציב שילוט דו-לשוני בכל חלקי העיר.
חיפה - כ-82% מתושבי העיר יהודים, כ-10% ערבים, והיתר בני קהילות אחרות. אוכלוסיית חיפה הייתה תמיד מגוונת. עד שנת 1940 הייתה רוב אוכלוסיית העיר ערבית, אך בשנה זו נרשם רוב יהודי קטן בעיר. במלחמת העצמאות נטשו תושבים ערבים רבים את העיר, ובשכונות הערביות הנטושות התיישבו עולים חדשים. כיום הרוב המכריע של אוכלוסיית העיר הוא יהודי, אולם בעיר נמצאים מרכזים תרבותיים חשובים של ערביי ישראל. רוב האוכלוסייה הערבית של חיפה מרוכזת בעיר התחתית. חיפה נחשבת כדגם לדו-קיום בין הקהילות היהודית והערבית, כיוון שבדרך-כלל שורר שיתוף פעולה ביניהן.
עכו - כ-67% מתושבי העיר יהודים, כ-27% ערבים, והיתר בני לאומים אחרים. בזמן המנדט הבריטי היו רוב תושבי העיר ערבים, אך הייתה בה קהילה יהודית קטנה וגם קהילות קטנות של בני לאומים אחרים. בעקבות מלחמת העצמאות והקמת מדינת ישראל השתנה הרכב האוכלוסייה, אך עדיין נשאר בה מיעוט ערבי גדול. בשנים האחרונות גדל שיעור הערבים בעיר עקב הגירה של יהודים ממנה ליישובים מבוססים יותר מבחינה כלכלית, וריבוי טבעי גבוה יחסית של האוכלוסייה הערבית.
רמלה - כ-75% מתושבי העיר יהודים, כ-22% ערבים, רבים מהם הם ערבים-נוצרים, והיתר בני לאומים אחרים. כמעט כל תושבי העיר היו ערבים בתקופת המנדט הבריטי, ולמעשה, רמלה הייתה עיר הבירה של המוסלמים במאה ה-8. הרכב האוכלוסייה השתנה בעקבות מלחמת העצמאות וקום מדינת ישראל.
לוד - כשלושה רבעים מתושבי העיר יהודים וכרבע - ערבים. כמעט כל תושבי העיר היו ערבים בתקופת המנדט הבריטי. הרכב האוכלוסייה השתנה בעקבות מלחמת העצמאות וקום מדינת ישראל.
מעלות תרשיחא - כ-78% מתושבי העיר יהודים, וכ-22% - ערבים. מעלות תרשיחא היא דוגמה יוצאת-דופן לעיר מעורבת שנוצרה כתוצאה מאיחוד מוניציפלי בין שני יישובים שלא היו בעלי אוכלוסייה מעורבת בעת האיחוד. תרשיחא היא יישוב ערבי ותיק, ואילו מעלות היא יישוב יהודי חדש יחסית שהוקם בשנת 1957. האיחוד נעשה בשנת 1963, אולם גם כיום האוכלוסייה היהודית מרוכזת באזור מעלות בעוד האוכלוסייה הערבית מרוכזת באזור תרשיחא.
נצרת עילית - כ-87% מתושבי העיר יהודים, וכ-13% - ערבים. נצרת עילית הוקמה ב-1956 כעיר יהודית, בצד העיר נצרת שהיא העיר הערבית הגדולה ביותר בתחומי הקו הירוק. הרעיון מאחורי הקמת העיר היה הגדלת שיעור היהודים באוכלוסיית הגליל, בפרט באזורים המיושבים בצפיפות בערבים. בפועל הפכה נצרת עילית לעיר מעורבת עקב הגידול באוכלוסיית העיר נצרת ומצוקת הדיור שנוצרה בה.
באר שבע - בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוגדרת באר שבע כעיר יהודית, כיוון שמספר התושבים הערבים בה אינו עולה על 2%. עם זאת, העיר באר שבע היא המרכז העירוני של היישובים הבדואים השוכנים בצפון הנגב. התושבים הבדואים מהווים חלק גדול מהאוכלוסייה העוברת בעיר מדי יום לצורך מסחר וקבלת שירותים מרשויות המדינה, אם כי הם בדרך כלל מתגוררים ביישובים הסמוכים ולא בעיר עצמה. בימי המנדט הבריטי היו כמעט כל תושבי באר שבע ערבים, והיא אף הייתה אמורה להיכלל במדינה הערבית לפי תוכנית החלוקה של האו"ם. עם השתלטות צה"ל על העיר במהלך מלחמת העצמאות נטשו אותה רוב התושבים הערבים.
_________________
שלום פעיל ומשגשג
בינינו לבין עצמינו בינינו לבין שכנינו - בארץ ובעולם בינינו לבין המקום - סביבתנו
|
מי
אנחנו
כתבו
לנו
הודעות
ניחומים
הלוח
דע-עירך
מ.ט.י.
לוח
שנה 
חיפוש
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש בפורום 
