מחבר |
הודעה |
|
|
נושא ההודעה: |
|
 |
|

לזכור ולא לשכוח את כל הפרחים שהיו ואינם
במעמקים. רכים, זכים. מבטם אל על, לשמש יוקדת - חָלוּל. גבעולם נותר. לא עלים, לא כותרת. נר זיכרון לוֹאֶט, כאן חיים פרחים. לוֹבֶן פריחתם - תכריכים.
פרחים /מאת : צ'וק
[img]http://www.netanya.ac.il/aguda2/images/izkor_big1.jpg[/img][b]
לזכור ולא לשכוח את כל הפרחים שהיו ואינם[/b]
[b]במעמקים. רכים, זכים. מבטם אל על, לשמש יוקדת - חָלוּל. גבעולם נותר. לא עלים, לא כותרת. נר זיכרון לוֹאֶט, כאן חיים פרחים. לוֹבֶן פריחתם - תכריכים[/b].
פרחים /מאת : צ'וק
|
|
|
 |
פורסם: 02 מאי 2006, 13:23 |
|
|
 |
|
|
נושא ההודעה: |
ערב השירה לאחר הטכס...התייחדות וחשיבה על מהות החיים... |
 |
|
אחים שלי ... לבושתי זאת הייתה הפעם הראשונה שלי שאני מצטרף לערב שאחרי הטכס תמיד חשבתי שזאת נחלת המשפחות עצמן.... המשפחות אינם צריכים יום זכרון כל חייהם הם זכרון ...במה שלא יגעו או יראו זכרון יקירהם עומד תמיד לנגדם...
 כמי שאיבד חבר בשירותו הצבאי....ועוד שאתה בגיל כל כך צעיר שלא מבין מה בדיוק איך הפכת בין לילה ....מילד ...לחייל יחד עם כל האחריות הכבדה המוטלת על כתפי ילד בגיל 19 כולה.... בערב הזה העלה והציף את הזכרונות והחזיר אותי אחורה לשם
בערב השירה ...התקבצו תושבים כמשפחה אחת ללא כל חטיבות וחילוקי דעת ובשירה אחידה ללא זיופים ...כולם כאחד...
השיר האחרון בשירון שקיבלנו...עשה אותותיו .." היה לי חבר...היה לי אח " וכאן מבלי שהחלטתי הדמעות זלגו מעליהן.
הייה לי חבר הייה לי אח
מילים: יורם טהרלב
במקום שאליו אני הולך היו רבים כבר לפני. השאירו שביל, השאירו עץ השאירו אבן לרגלי.
ומה אני אשאיר אחרי, האם אשאיר איזה דבר? איני רואה את צעדי איני רואה את צעדי ומי יראה אותם מחר?
הייה לי חבר, הייה לי אח הושט לי יד כשאקרא, הייה לי חבר, הייה לי אח, הושט לי יד בעת צרה, אני אחיך, אל תשכח. הייה לי חבר, הייה לי אח.
במקום שאליו אני הולך היו נשים, היו גברים ואהבה גדולה היתה, האם אני אמצא אותה?
הם לא השאירו לי דבר לא אנחות וגם לא פרחים הם לא השאירו לי דבר הם לא השאירו לי דבר מלבד אחים וחברים.
הייה לי חבר...
במקום שאליו אני הולך אני נזהר שלא לשבור אני נזהר שלא לדרוך אני נזהר שלא לזכור
וטוב לי שאתה איתי וגם אתה וגם אתה, פה תישאר אחרי לכתי פה תישאר אחרי לכתי החברות אשר היתה.
הייה לי חבר...

[b]אחים שלי ... לבושתי זאת הייתה הפעם הראשונה שלי שאני מצטרף לערב שאחרי הטכס תמיד חשבתי שזאת נחלת המשפחות עצמן.... המשפחות אינם צריכים יום זכרון כל חייהם הם זכרון ...במה שלא יגעו או יראו זכרון יקירהם עומד תמיד לנגדם... [img]http://meytal.netvision.net.il/images/candle2.gif[/img] כמי שאיבד חבר בשירותו הצבאי....ועוד שאתה בגיל כל כך צעיר שלא מבין מה בדיוק איך הפכת בין לילה ....מילד ...לחייל יחד עם כל האחריות הכבדה המוטלת על כתפי ילד בגיל 19 כולה.... בערב הזה העלה והציף את הזכרונות והחזיר אותי אחורה לשם
בערב השירה ...התקבצו תושבים כמשפחה אחת ללא כל חטיבות וחילוקי דעת ובשירה אחידה ללא זיופים ...כולם כאחד...
השיר האחרון בשירון שקיבלנו...עשה אותותיו .." היה לי חבר...היה לי אח " וכאן מבלי שהחלטתי הדמעות זלגו מעליהן. [/b]
[size=200][color=brown][b]הייה לי חבר הייה לי אח [/b][/color][/size]
מילים: יורם טהרלב
[size=125][b][color=darkblue] במקום שאליו אני הולך היו רבים כבר לפני. השאירו שביל, השאירו עץ השאירו אבן לרגלי.
ומה אני אשאיר אחרי, האם אשאיר איזה דבר? איני רואה את צעדי איני רואה את צעדי ומי יראה אותם מחר?
הייה לי חבר, הייה לי אח הושט לי יד כשאקרא, הייה לי חבר, הייה לי אח, הושט לי יד בעת צרה, אני אחיך, אל תשכח. הייה לי חבר, הייה לי אח.
במקום שאליו אני הולך היו נשים, היו גברים ואהבה גדולה היתה, האם אני אמצא אותה?
הם לא השאירו לי דבר לא אנחות וגם לא פרחים הם לא השאירו לי דבר הם לא השאירו לי דבר מלבד אחים וחברים.
הייה לי חבר...
במקום שאליו אני הולך אני נזהר שלא לשבור אני נזהר שלא לדרוך אני נזהר שלא לזכור
וטוב לי שאתה איתי וגם אתה וגם אתה, פה תישאר אחרי לכתי פה תישאר אחרי לכתי החברות אשר היתה.
הייה לי חבר... [/color][/b][/size]
[img]http://meytal.netvision.net.il/images/candle2.gif[/img]
|
|
|
 |
פורסם: 02 מאי 2006, 08:50 |
|
|
 |
|
|
נושא ההודעה: |
|
 |
|
אם מישהו עוד ער ופה
אני מציע להסתכל בערוץ 2
יש סיפורים אישיים על חיילים
בין 20 דקות ל40 דקות
ואז באמת רואים שזה לא רק שם, זה סיפור, לכל אחד יש סיפור
ואנשים מאחורי הסיפור
אם מישהו עוד ער ופה
אני מציע להסתכל בערוץ 2
יש סיפורים אישיים על חיילים
בין 20 דקות ל40 דקות
ואז באמת רואים שזה לא רק שם, זה סיפור, לכל אחד יש סיפור
ואנשים מאחורי הסיפור
|
|
|
 |
פורסם: 02 מאי 2006, 00:24 |
|
|
 |
|
|
נושא ההודעה: |
מסכים לזר מעכו נט |
 |
|
מסכים לרעיון אילן זר מעכו נט.
שחר גרף
מסכים לרעיון אילן זר מעכו נט.
שחר גרף
|
|
|
 |
פורסם: 01 מאי 2006, 23:12 |
|
|
 |
|
|
נושא ההודעה: |
|
 |
|
אני רוצה לשתף אתכם במשהו
תמיד אני אומר שזה לא הגיוני שאני מזל סרטן כי אני לא יודע להביע רגשות
אני חושב שמאז הייתי ילד קטן, לא הצלחתי לבכות ממשהו גם כשכאב לי ולא כי לא רציתי, פשוט לא יצא, ובכלל קשה לי להראות ולהביע רגש
אבל היום אחרי הטקס המרגש בעירייה הלכתי ליד בית לבנים אחרי שסיימתי לצלם, עמדתי בצד ושרתי את השירים המדהימים, לפתע גיליתי שיש כל מיני דברים שילדים כתבו, קראתי אותם, בעוד אחד מהשירים המדהימים ברקע - יש פרחים, קראתי ולראשונה מזה המון שנים דימעה זלגה מעיניי
ילדים, שבקושי מבינים משהו מהחיים כותבים דברים כאלה, ילדים שבמקום לחשוב על דברים טובים ויפים, חושבים על דברים כאלה, יום יום, לא בגלל שהם רוצים אלא בגלל שהם חוו את המוות, מוות ללא מטרה, מוות מיותר של האבא, של האח...
מצד אחד אני מרגיש "בר מזל" שלא חוויתי דבר כזה בגיל כזה וגיליתי את משמעות המוות מאוחר יותר, אבל מצד שני אני מרגיש מין חסך כזה, כשאני רואה ילד בכיתה א' שמבין את משמעות החיים והמוות.
זה מדהים לקרוא את מה שהם כתבו, ילדים באמריקה היו כותבים שהם רוצים אופניים או ברבי, הילדים האלה, הבנים שלכם כתבו שהם רוצים שלום!
מצד אחד אני מסתכל על ילדים פלשתינאים עם נשק ודגל ישראל שרוף ומצד שני אני מסתכל על הילדים שלנו שכל מה שהם רוצים, הוא שלום! כדי שיהיה להם זמן לרצות מה שכל ילד רוצה.
בזמן הצפירה, בזמן השירים והטקסים רצים תמונות של חברים שלי מהצבא, וכל דבר שנאמר מזכיר לי שגם אני הייתי שם עם חברים, אני זכיתי לזה אף אחד לא מת אבל מה היה קורה אם כן?
נאמר הרבה פעמים "לכל איש יש שם" וזה נכון, אבל כשהסתכלתי על רשימת השמות לא חשבתי על זה שלכל איש יש שם, לכל איש יש סיפור! הלוואי והייתי יכול לדעת את כל הסיפורים!
אני מרגיש כפוי טובה שהם מתו בשביל שאני אחיה פה, ואני לא מתתי בשביל הבאים אחרי, יותר מזה שאני זוכר את הנופלים אני מעריץ אותם וגאה בהם, הם לא עשו את זה בשביל עצמם הם עשו את זה בשבילנו! בשביל המדינה, כי "אין לי ארץ אחרת, גם אם אדמתי בוערת!"
עברו במוחי מחשבות איך אמא שלי הייתה מגיבה אם היה בא המפקד שלי ואומר לה שנפלתי על הגנת המולדת...
נשבעתי בכותל שאגן בגופי על המולדת ועל התושבים, ועשיתי את זה בלב מלא ושלם כי הייתי מוכן לזה!
אני לא יודע איך אגיב יום אחד כשיהיה לי בן בצבא, אם המפקד שלו יבוא להגיד לי שהוא מת למען המדינה, מצד אחד לא בטוח שיהיה לי את הכח להמשיך לחיות, אך מצד שני אני אהיה גאה בו! כמו שכל אבא גאה בבן שלו כשהוא עושה מעשה טוב.
מתי יבוא שלום? מתי נוכל לחיות בכיף בלי דאגות? שהבעיות הגדולות ביותר שלנו יהיו האם נינט כבר לא עם רן? ולא כמה חיילים מתו?
היה מקסים לראות את כולם בערב שירה הזה, היו שם הרבה אנשים, אך כל אחד שר לעצמו, כאילו רק הוא שם, כל אחד התייחד עם עצמו כדי לזכור... לא הסתכל איזו יפה זאת משמאל, או אני שונא את הבן אדם הזה או כל דבר כזה
אחדות נראה מחר ביום העצמאות
למרות שאני בטוח שאם החיילים אי שם למעלה שומעים אותנו הם כועסים, כי לא בשביל זה הם מתו, לא בשביל שנבכה, הם מתו בשביל שנחייה טוב, בשבילנו!
אני זוכר אותם, לא אשכח לעולם
ואני מחזק את המשפחות בשכול היומיומי שלהם, יום יום, שעה שעה, דקה דקה בגעגועים!
אני כותב את זה עם אותה דמעה בעין, באהבה והערצה רבה לאותם חיילים
שלא משנה כמה אני אתרום לקהילה, לא אצליח להגיע לתרומה שהם נתנו, הם נתנו את הדבר היחידי שאין לו תחליף - חיים למען המדינה, למען התושבים, למעננו.
יהי זכרם ברוך!!!
אני גאה בחיילים, אני גאה בדגל ישראל, אני אוהב את המדינה ובחיים, בחיים!!! לא אגור במקום אחר!
*כמובן, אני רואה מקום טוב להזכיר 2 אנשים
האחד הוא רא"ל רפאל איתן ז"ל, אחד מהמנהיגים הצבאיים הטובים שהיו לנו, לחם בכל המלחמות, הגן בגופו על חייליו ורץ תמיד קדימה. שהלך לעולמו השנה
ורא"ל אריאל שרון, גם אחד המנהיגים שהנהיגו את הצבא בהרבה מלחמות, הנהיג את העם בהרבה זמנים קשים, השפיע על כולנו. ומפה אני רוצה לשלוח תפילה שהוא יקום ויחיה עם ילדיו ונכדיו בכיף בחווה.
יש פרחים:
הראית איזה יופי
שרעד ברוח סתיו,
שדה זהב דעך באופל
והדליק נרות חצב.
הראית איזה אודם
שצעק למרחקים,
שדה דמים היה שם קודם
ועכשיו הוא שדה פרגים.
אל תקטוף, נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
נשארים במנגינה.
אל תקטוף נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
עם המנגינה.
הראית מה השחיר שם?
שדה קוצים הוא, נערי,
שהיה עזוב בקיץ
ועכשיו הוא שדה חריש.
הראית מה הלובן?
נערי, זה שדה בוכים,
דמעותיו הפכו לאבן
אבניו בכו פרחים.
אל תקטוף, נערי...
אני רוצה לשתף אתכם במשהו
תמיד אני אומר שזה לא הגיוני שאני מזל סרטן כי אני לא יודע להביע רגשות
אני חושב שמאז הייתי ילד קטן, לא הצלחתי לבכות ממשהו גם כשכאב לי ולא כי לא רציתי, פשוט לא יצא, ובכלל קשה לי להראות ולהביע רגש
אבל היום אחרי הטקס המרגש בעירייה הלכתי ליד בית לבנים אחרי שסיימתי לצלם, עמדתי בצד ושרתי את השירים המדהימים, לפתע גיליתי שיש כל מיני דברים שילדים כתבו, קראתי אותם, בעוד אחד מהשירים המדהימים ברקע - יש פרחים, קראתי ולראשונה מזה המון שנים דימעה זלגה מעיניי
ילדים, שבקושי מבינים משהו מהחיים כותבים דברים כאלה, ילדים שבמקום לחשוב על דברים טובים ויפים, חושבים על דברים כאלה, יום יום, לא בגלל שהם רוצים אלא בגלל שהם חוו את המוות, מוות ללא מטרה, מוות מיותר של האבא, של האח...
מצד אחד אני מרגיש "בר מזל" שלא חוויתי דבר כזה בגיל כזה וגיליתי את משמעות המוות מאוחר יותר, אבל מצד שני אני מרגיש מין חסך כזה, כשאני רואה ילד בכיתה א' שמבין את משמעות החיים והמוות.
זה מדהים לקרוא את מה שהם כתבו, ילדים באמריקה היו כותבים שהם רוצים אופניים או ברבי, הילדים האלה, הבנים שלכם כתבו שהם רוצים שלום!
מצד אחד אני מסתכל על ילדים פלשתינאים עם נשק ודגל ישראל שרוף ומצד שני אני מסתכל על הילדים שלנו שכל מה שהם רוצים, הוא שלום! כדי שיהיה להם זמן לרצות מה שכל ילד רוצה.
בזמן הצפירה, בזמן השירים והטקסים רצים תמונות של חברים שלי מהצבא, וכל דבר שנאמר מזכיר לי שגם אני הייתי שם עם חברים, אני זכיתי לזה אף אחד לא מת אבל מה היה קורה אם כן?
נאמר הרבה פעמים "לכל איש יש שם" וזה נכון, אבל כשהסתכלתי על רשימת השמות לא חשבתי על זה שלכל איש יש שם, לכל איש יש סיפור! הלוואי והייתי יכול לדעת את כל הסיפורים!
אני מרגיש כפוי טובה שהם מתו בשביל שאני אחיה פה, ואני לא מתתי בשביל הבאים אחרי, יותר מזה שאני זוכר את הנופלים אני מעריץ אותם וגאה בהם, הם לא עשו את זה בשביל עצמם הם עשו את זה בשבילנו! בשביל המדינה, כי "אין לי ארץ אחרת, גם אם אדמתי בוערת!"
עברו במוחי מחשבות איך אמא שלי הייתה מגיבה אם היה בא המפקד שלי ואומר לה שנפלתי על הגנת המולדת...
נשבעתי בכותל שאגן בגופי על המולדת ועל התושבים, ועשיתי את זה בלב מלא ושלם כי הייתי מוכן לזה!
אני לא יודע איך אגיב יום אחד כשיהיה לי בן בצבא, אם המפקד שלו יבוא להגיד לי שהוא מת למען המדינה, מצד אחד לא בטוח שיהיה לי את הכח להמשיך לחיות, אך מצד שני אני אהיה גאה בו! כמו שכל אבא גאה בבן שלו כשהוא עושה מעשה טוב.
מתי יבוא שלום? מתי נוכל לחיות בכיף בלי דאגות? שהבעיות הגדולות ביותר שלנו יהיו האם נינט כבר לא עם רן? ולא כמה חיילים מתו?
היה מקסים לראות את כולם בערב שירה הזה, היו שם הרבה אנשים, אך כל אחד שר לעצמו, כאילו רק הוא שם, כל אחד התייחד עם עצמו כדי לזכור... לא הסתכל איזו יפה זאת משמאל, או אני שונא את הבן אדם הזה או כל דבר כזה
אחדות נראה מחר ביום העצמאות
למרות שאני בטוח שאם החיילים אי שם למעלה שומעים אותנו הם כועסים, כי לא בשביל זה הם מתו, לא בשביל שנבכה, הם מתו בשביל שנחייה טוב, בשבילנו!
אני זוכר אותם, לא אשכח לעולם
ואני מחזק את המשפחות בשכול היומיומי שלהם, יום יום, שעה שעה, דקה דקה בגעגועים!
אני כותב את זה עם אותה דמעה בעין, באהבה והערצה רבה לאותם חיילים
שלא משנה כמה אני אתרום לקהילה, לא אצליח להגיע לתרומה שהם נתנו, הם נתנו את הדבר היחידי שאין לו תחליף - חיים למען המדינה, למען התושבים, למעננו.
יהי זכרם ברוך!!!
אני גאה בחיילים, אני גאה בדגל ישראל, אני אוהב את המדינה ובחיים, בחיים!!! לא אגור במקום אחר!
*כמובן, אני רואה מקום טוב להזכיר 2 אנשים
האחד הוא רא"ל רפאל איתן ז"ל, אחד מהמנהיגים הצבאיים הטובים שהיו לנו, לחם בכל המלחמות, הגן בגופו על חייליו ורץ תמיד קדימה. שהלך לעולמו השנה
ורא"ל אריאל שרון, גם אחד המנהיגים שהנהיגו את הצבא בהרבה מלחמות, הנהיג את העם בהרבה זמנים קשים, השפיע על כולנו. ומפה אני רוצה לשלוח תפילה שהוא יקום ויחיה עם ילדיו ונכדיו בכיף בחווה.
יש פרחים:
הראית איזה יופי
שרעד ברוח סתיו,
שדה זהב דעך באופל
והדליק נרות חצב.
הראית איזה אודם
שצעק למרחקים,
שדה דמים היה שם קודם
ועכשיו הוא שדה פרגים.
אל תקטוף, נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
נשארים במנגינה.
אל תקטוף נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
עם המנגינה.
הראית מה השחיר שם?
שדה קוצים הוא, נערי,
שהיה עזוב בקיץ
ועכשיו הוא שדה חריש.
הראית מה הלובן?
נערי, זה שדה בוכים,
דמעותיו הפכו לאבן
אבניו בכו פרחים.
אל תקטוף, נערי...
|
|
|
 |
פורסם: 01 מאי 2006, 23:09 |
|
|
 |
|
|
נושא ההודעה: |
והדרך הנוחה לי להביע תחושה |
 |
|
והדרך הנוחה לי להתבטא והוציא מן הלב
ונזכור
הנר בוער שלהבתו אדמדמה
כאילו מצאה הקשר לצבעי אדמה
לא להאיר דרך נועדה הלהבה
וחומה לא יפשיר קפאון דאבה
הנר כה קטן אך סמלו הוא עצום
עולם ומלואו בחובו גלום
ספורים של גבורה, עוז, הקרבה
מכאוב ושכול על נפש אהובה
ודולק לו הנר ומצווה כי נזכור
כי בזכות הנופלים נותר לנו אור.....
צביקה
יום הזכרון תשס"ו
מוקדש לזכרו של בן כתתי וחברי הטוב עלי קמחי ז"ל
והדרך הנוחה לי להתבטא והוציא מן הלב
ונזכור
הנר בוער שלהבתו אדמדמה
כאילו מצאה הקשר לצבעי אדמה
לא להאיר דרך נועדה הלהבה
וחומה לא יפשיר קפאון דאבה
הנר כה קטן אך סמלו הוא עצום
עולם ומלואו בחובו גלום
ספורים של גבורה, עוז, הקרבה
מכאוב ושכול על נפש אהובה
ודולק לו הנר ומצווה כי נזכור
כי בזכות הנופלים נותר לנו אור.....
צביקה
יום הזכרון תשס"ו
מוקדש לזכרו של בן כתתי וחברי הטוב עלי קמחי ז"ל
|
|
|
 |
פורסם: 01 מאי 2006, 21:43 |
|
|
 |
|
|
נושא ההודעה: |
הצפירה ועמידת הדום |
 |
|
רגע הצפירה ועמידת הדום העבירה בי צמרמורת ועורי היה חידודין חידודין.
יום זה הוא היום הקדוש ביותר שיכול
להיות לעם היהודי.
בדקת הדומיה כאילו סרט עובר מול עיני מחזות המלחמות הפצועים וההרוגים וריח העשן כאילו עוברים בסרט נע שאי אפשר בכלל לעמוד את מהירותו.
מראות חיוכם של חברי שנפלו לא ימוש מנגד עיני לעולמים.
אחי הנכים נכי צה"ל והיקרים שנושאים את הצלקות
נתפלל כולנו יחדו לימים טובים יותר
ושעל קיר הנופלים לא יתווספו שמות נוספים.
יהי זכרם ברוך לדור דור
רגע הצפירה ועמידת הדום העבירה בי צמרמורת ועורי היה חידודין חידודין.
יום זה הוא היום הקדוש ביותר שיכול
להיות לעם היהודי.
בדקת הדומיה כאילו סרט עובר מול עיני מחזות המלחמות הפצועים וההרוגים וריח העשן כאילו עוברים בסרט נע שאי אפשר בכלל לעמוד את מהירותו.
מראות חיוכם של חברי שנפלו לא ימוש מנגד עיני לעולמים.
אחי הנכים נכי צה"ל והיקרים שנושאים את הצלקות
נתפלל כולנו יחדו לימים טובים יותר
ושעל קיר הנופלים לא יתווספו שמות נוספים.
יהי זכרם ברוך לדור דור
|
|
|
 |
פורסם: 01 מאי 2006, 20:50 |
|
|
 |
|
|
נושא ההודעה: |
|
 |
|
אני בעד
ואם אף אחד לא רוצה
אז אני ואילן הולכים היום להניח זר
אני בעד
ואם אף אחד לא רוצה
אז אני ואילן הולכים היום להניח זר
|
|
|
 |
פורסם: 01 מאי 2006, 13:32 |
|
|
 |
|
|
נושא ההודעה: |
זוכרים את אחינו שאינם כבר איתנו.... |
 |
|
|
 |
|
|
נושא ההודעה: |
לזכרו של משה |
 |
|
א בדרך לבית הקברות הצבאי לבשר לו הפעם שנולדה לו נכדה, אני פתאום רואה את חייה כארץ שמשה לא הורשה להיכנס אליה, ואיך היא רוצה לראות אותו פתאום כמו חייל שמחכה לטרמפ שיפרוק את הנשק ויכנס לרכבה, והיא תספר לו איך עברו השנים בלעדיו.
ב בדקת דומיה מול קברו אני יודע שהיא רואה את המראות וכלום לא יעזור לאן שלא אקח את המצלמה שלי לא אוכל לצלם.

הוא היה בעלה הראשון של אמי, ואביו של אחי. אני גדלתי על סיפור חייו והבנתי שהוא היה בן-אדם נפלא. שנים היה חשוב לי שהוא יזכה גם למשהו אישי ממני ובספר השירים השני פרסמתי שיר שכתבתי לזכרו. אני מקווה שתרשו לי בהזדמנות זו לעלות אותו כאן. יהי זכרו וזכרם של כל הנופלים ברוך !
http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=45651
[color=black][b] א בדרך לבית הקברות הצבאי לבשר לו הפעם שנולדה לו נכדה, אני פתאום רואה את חייה כארץ שמשה לא הורשה להיכנס אליה, ואיך היא רוצה לראות אותו פתאום כמו חייל שמחכה לטרמפ שיפרוק את הנשק ויכנס לרכבה, והיא תספר לו איך עברו השנים בלעדיו.
ב בדקת דומיה מול קברו אני יודע שהיא רואה את המראות וכלום לא יעזור לאן שלא אקח את המצלמה שלי לא אוכל לצלם.
[/color]
[img]http://www.izkor.gov.il/korot/image/045651.jpg[/img]
הוא היה בעלה הראשון של אמי, ואביו של אחי. אני גדלתי על סיפור חייו והבנתי שהוא היה בן-אדם נפלא. שנים היה חשוב לי שהוא יזכה גם למשהו אישי ממני ובספר השירים השני פרסמתי שיר שכתבתי לזכרו. אני מקווה שתרשו לי בהזדמנות זו לעלות אותו כאן. יהי זכרו וזכרם של כל הנופלים ברוך !
http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=45651 [/b]
|
|
|
 |
פורסם: 29 אפריל 2006, 20:52 |
|
|
 |
|
|
נושא ההודעה: |
|
 |
|
יהי זכרם ברוך
בתקווה שלא נדע עוד מלחמות
ונפסיק להגן על המדינה שלנו בגופנו יום אחד... כי לא יהיה צורך
יהי זכרם ברוך
בתקווה שלא נדע עוד מלחמות
ונפסיק להגן על המדינה שלנו בגופנו יום אחד... כי לא יהיה צורך
|
|
|
 |
פורסם: 29 אפריל 2006, 17:18 |
|
|
 |
|
|
נושא ההודעה: |
אני מכיר רבים מעכו שהם משפחות שכולות , אפשר לספר על היקרים |
 |
|
אני מכיר רבים מעכו שהם משפחות שכולות ובכל ערב זיכרון מקריאים את שמות הנופלים תושבי עכו . משפחות וחברים יכולים לספר לזכרם של היקרים כאן , בזכותם יש לנו מדינה וביטחון ....
במשך שנים רבות , בכל יום זיכרון אני מגיע יחד עם כל המשפחה לבית העלמין הצבאי בנהריה , לקברו של הסבא של הילדים שלי מיימון אזולאי ז"ל מעכו שנפל במלחמת סיני ב י"ז בטבת תשי"ז רק בן 23 בנופלו
לסיפור חייו הקצרים של מיימון אזולאי ז"ל מעכו http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=7869
יהי זכרו וזכרם של כל הנופלים ברוך !
[size=150][b]אני מכיר רבים מעכו שהם משפחות שכולות ובכל ערב זיכרון מקריאים את שמות הנופלים תושבי עכו . משפחות וחברים יכולים לספר לזכרם של היקרים כאן , בזכותם יש לנו מדינה וביטחון ....
במשך שנים רבות , בכל יום זיכרון אני מגיע יחד עם כל המשפחה לבית העלמין הצבאי בנהריה , לקברו של הסבא של הילדים שלי מיימון אזולאי ז"ל מעכו שנפל במלחמת סיני ב י"ז בטבת תשי"ז רק בן 23 בנופלו[/b][/size]
[b]לסיפור חייו הקצרים של מיימון אזולאי ז"ל מעכו [/b][url]http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=7869[/url]
[img]http://www.izkor.gov.il/korot/image/007869.jpg[/img]
[size=200][b]יהי זכרו וזכרם של כל הנופלים ברוך ! [/b][/size]
|
|
|
 |
פורסם: 29 אפריל 2006, 13:26 |
|
|
 |
|
|
נושא ההודעה: |
עדכון : שידור TV מהעצרת המרכזית ברחבת העירייה, באנדרטה לזכר |
 |
|
שידור TV מהעצרת המרכזית ברחבת העירייה, באנדרטה לזכר בני עכו שנפלו במערכות ישראל.
http://www.akkonet.co.il/video/zikaron.html
תודה לרועי על הצילומים
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל תשס"ו בעכו קישור לרשימת הנופלים תושבי עכו , בהמשך
אנו מרכינים ראש לזכר יקירנו שמסרו נפשם על קידוש השם ועל הגנת המולדת אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
אירועי יום הזיכרון יחלו ביום שני, ג' באייר תשס"ו 1.5.06, בשעה 19:15 בטקס התייחדות באנדרטה לכובשי עכו בגן הזיכרון ברחוב בן-עמי.
* * * בשעה 19:25 יחל מסע הזרים דרך רחוב בן עמי וויצמן ועד לרחבת העירייה. מהשעה 18:00 ואילך רחוב בן עמי ייסגר ותנועה ולחניה בקטע שבין הרמזורים ועד לפינת יהושפט.
* * * בשעה 19:30 העצרת המרכזית ברחבת העירייה, באנדרטה לזכר בני עכו שנפלו במערכות ישראל. בתוכנית: *הדלקת נרות ע"י המשפחות. *הנחת זרים. *הקראת שמות הנופלים והדלקת לפידים לזכרם. *דבר יו"ר יד לבנים – גב' אסתר יפה. *דבר הרב הראשי לעכו- הרב יוסף ישר שליט"א. *דבר ראש העיר – שמעון לנקרי. *קריינות: מיה זיו, עמית בוכריס. *שירה: ליאורה
* * * ערב שירי לוחמים בשעה 21:30 בבית יד לבנים שירה בציבור בליווי הזמרת ליאורה שירונים יחולקו בכניסה - בנוכחותכם נכובד -
ביום שלישי ד' באייר תשס"ו, 2.5.06, בשעה 11:00 אזכרה לחללי צה"ל בבית הקברות הצבאי בנהריה ובבית העלמין בעכו. הסעות לבית העלמין הצבאי בנהריה, עבור המשפחות השכולות, יעמדו ליד בניין עיריית עכו בשעה 10:00. * * * בשעה 16:00 טקס זיכרון ממלכתי לעולי הגרדוםבחדר הגרדום בכלא עכו. בהשתתפות : חברי כנסת. מר שמעון לנקרי – ראש העיר. הרב יוסף ישר שליט"א - רב העיר. לוחמי המחתרות משפחותיהם
... על במותיך חלל .....
לרשימת הנופלים תושבי עכו http://www.izkor.gov.il/Izkor71.asp?yc=7600&daf=1
[size=150][b]שידור TV מהעצרת המרכזית ברחבת העירייה, באנדרטה לזכר בני עכו שנפלו במערכות ישראל. [/b][/size]
[url]http://www.akkonet.co.il/video/zikaron.html[/url]
תודה לרועי על הצילומים
[b][size=150]יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל תשס"ו בעכו [/size] קישור לרשימת הנופלים תושבי עכו , בהמשך
אנו מרכינים ראש לזכר יקירנו שמסרו נפשם על קידוש השם ועל הגנת המולדת אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
[size=150]אירועי יום הזיכרון יחלו ביום שני, ג' באייר תשס"ו 1.5.06, [/size] בשעה 19:15 בטקס התייחדות באנדרטה לכובשי עכו בגן הזיכרון ברחוב בן-עמי.
* * * בשעה 19:25 יחל מסע הזרים דרך רחוב בן עמי וויצמן ועד לרחבת העירייה. מהשעה 18:00 ואילך רחוב בן עמי ייסגר ותנועה ולחניה בקטע שבין הרמזורים ועד לפינת יהושפט.
* * * [size=150]בשעה 19:30 העצרת המרכזית[/size] ברחבת העירייה, באנדרטה לזכר בני עכו שנפלו במערכות ישראל. בתוכנית: *הדלקת נרות ע"י המשפחות. *הנחת זרים. *הקראת שמות הנופלים והדלקת לפידים לזכרם. *דבר יו"ר יד לבנים – גב' אסתר יפה. *דבר הרב הראשי לעכו- הרב יוסף ישר שליט"א. *דבר ראש העיר – שמעון לנקרי. *קריינות: מיה זיו, עמית בוכריס. *שירה: ליאורה
* * * [size=150]ערב שירי לוחמים[/size] בשעה 21:30 בבית יד לבנים שירה בציבור בליווי הזמרת ליאורה שירונים יחולקו בכניסה - בנוכחותכם נכובד -
[size=150]ביום שלישי ד' באייר תשס"ו, 2.5.06, בשעה 11:00 אזכרה לחללי צה"ל[/size] בבית הקברות הצבאי בנהריה ובבית העלמין בעכו. הסעות לבית העלמין הצבאי בנהריה, עבור המשפחות השכולות, יעמדו ליד בניין עיריית עכו בשעה 10:00. * * * [size=150]בשעה 16:00 טקס זיכרון ממלכתי לעולי הגרדום[/size]בחדר הגרדום בכלא עכו. בהשתתפות : חברי כנסת. מר שמעון לנקרי – ראש העיר. הרב יוסף ישר שליט"א - רב העיר. לוחמי המחתרות משפחותיהם
... על במותיך חלל .....
[size=150]לרשימת הנופלים תושבי עכו [/size][url]http://www.izkor.gov.il/Izkor71.asp?yc=7600&daf=1[/url][/b]
|
|
|
 |
פורסם: 29 אפריל 2006, 13:01 |
|
|
 |
|