- גש בני, רד אל המים
וראה את הנשים בוכות שם,
ואז עלה אל ההרים -
שם בוכים גם הגברים.

- אבא, מדוע מתייפחות כל הנשים?
- הן מתייפחות על בעליהן.
- אם כך, מדוע כל הגברים שם מתייפחים?
- הם מתייפחים אליהן בחזרה.

זה שיר ההתייפחות
שיר עימו להתייפח
כל עוד הגברים והנשים נמים;
זה שיר ההתייפחות,
אך, אני לא אתייפח עוד עת רבה.

- אבא, מדוע מתייפחים כל הילדים?
- הם רק בוכים, בני.
- אוה, הם רק בוכים אבא?
- כן, ההתייפחות האמיתית עוד תגיע.

זה שיר ההתייפחות,
שיר שבו יש להתייפח
כל עוד הילדים הקטנים עדיין ישנים;
זה שיר ההתייפחות,
אך אני לא זמן רב עוד אתייפח.

- אוה, אבא, הגד לי, האם אתה מתייפח?
פניך כה לחים למגע,
כי אם כן, כה עצוב אני אבא,
לא חשבתי שפגעתי בך כל-כך.

זה שיר ההתייפחות,
שיר שבו יש להתייפח
בשעה שאנו גולשים אלי שינה;
אך, אני לא אבכה עוד זמן רב,
לא, לא אבכה עוד זמן רב, לא אבכה עוד זמן רב.