אין ספק שהצלחת הליכוד בכל הארץ ...תקרין לטובה על הצלחת העיר החשובה עכו..............

בהלול: "נמשיך להיות תקועים במקומות מסוכנים"


הוא נכנס לחיים הפוליטיים כדי להשפיע, אבל אחרי שהגיעו התוצאות זוהיר בהלול מודה שיהיה קשה יותר מספסלי האופוזיציה. הוא מאוכזב מהערבים שלא יצאו להצביע בהמוניהם, וחושב שהפחד משחק תפקיד ראשי בחברה הישראלית

שעות ספורות לאחר שנודעו תוצאות האמת בבחירות לכנסת ה-20, כבר היה זוהיר בהלול בדרכו למשכן הכנסת, לאחר לילה ללא שינה, רווי באדרנלין, בתסריטים ובתרחישים שרצים בראש.


במשך רוב שנות הקריירה שלו עשה את הדרך מעכו לירושלים, תחילה ככתב וכפרשן ספורט ובהמשך גם כמגיש בתוכניות אקטואליה. אבל ביום הזה, למרות כביש שש והדרכים העוקפות, נראה היה לו שהדרך מתארכת במקום להתקצר. הוא מאוכזב. מאוד מאוכזב, ובעיקר מוטרד מהעתיד: "כמעט בלתי אפשרי לשנות את דפוסי ההחלטות של החברה הישראלית.

זו חברה שכנראה הפחדים והפוביות עדיין משחקים אצלה את התפקיד הראשי, ולא דווקא הערכים והשאיפה לשינוי ולחיים אחרים. אם זה אכן כך, נמשיך להיות תקועים במקומות הזויים ומסוכנים, שימיטו עלינו לעיתים אסונות. עובדה שבנימין נתניהו 'תוקע' אותנו עם ארצות הברית, מבודד את ישראל והופך את החברה למקוטבת.

הפערים בין עניים לעשירים מפלצתיים, והאחריות של המדינה כלפי אזרחיה יורדת פלאים. עכשיו אנחנו ככל הנראה נמשיך ככה, אבל זה מה שהעם בחר, ולכן האנשים צריכים להפסיק לקטר. מהיום, אם אשמע אנשים מקטרים, אבקש מהם שתיקה. מבחינתי, תם עידן הקיטורים בישראל".

היו לך הרבה רעיונות ותוכניות. מה תצליח לעשות באופוזיציה?

"הכוונה היתה כמובן להשפיע מתוך הקואליציה. התחושות שלי מעורבות. מצד אחד, אני בכנסת, אבל זו לא היתה המטרה. המטרה היתה להיות שם כשותף לתהליך של קבלת ההחלטות. אז נכון שבאופוזיציה עדיין מנסים לעצב את השיח המאזן והמאוד ערכי במשטר דמוקרטי, ובכל זאת, זו אכזבה שאני לא בקואליציה, מכיוון שגם הדרך שלנו היתה טובה וגם הסקרים ניבאו טובות והאווירה הכללית היתה רעננה ודחפה לשינוי, ובכל זאת זה לא קרה".

מה תעשה שם?

"אמשיך לייצר את השיח האחר. אמשיך להילחם לכינונו של השוויון במדינה ולקדם חוקים שיובילו לכך. למשל, לימודי הערבית בבתי הספר. זה מאוד חשוב לי. גם ביסוס וביצור מעמדה של השפה הערבית כשפה רשמית יכול להיות מקדם ערכים חשוב בפעילות המגשרת בין שתי החברות. וכמובן, להילחם בסממנים ההרסניים בתוך החברה הישראלית, כמו גזענות, הדרה, תיאוב. לנסות לייצר משהו יותר נקי".

בהלול מתייחס לאותם צדדים בקמפיין הבחירות שבהם שבו ומוחזרו פרשיות מהעבר, כאלה שגרמו לח"כ מירי רגב לתקוף אותו בראיונות רדיו ולכתוב בעמוד הפייסבוק שלה כי בהלול הוא שמאל קיצוני, שהתבטא נגד צה"ל ומדינת ישראל, קרא למרד ולאינתיפאדה ואמר שיש בישראל סממנים של משטר אפרטהייד.

"היא תוקפת אותי בכל הזדמנות. אני הטיקט שלה", הוא אומר, "אבל אני אתמודד עם האנשים האלה. הם הרסניים לחברה. אותי הם מאתגרים, אבל את החברה הם גודעים והורסים בה כל חלקה טובה. השיח של מירי רגב הרסני, כי הוא עובד על קהלים שמאמינים בכוחנות, בהדרה, בהפצת רעל ביחסים בין אנשים".

זה מחליש אותך?

"לא מחליש ולא מרפה את ידי. לדעתי, כל בר דעת בין הח"כים לא יוכל שלא להזדהות עם דרישה לשוויון למרות שיש כאלה שהדנ"א שלהם גזעני. באלה צריך להילחם גם מספסלי האופוזיציה".

איך אתה מסכם את קמפיין הבחירות הזה?

"קשה יהיה לתקן את מה שקרה בו, כי בנימין נתניהו ריחף לעבר הניצחון על גלי הגזענות, ההדרה וההפחדה.

הוא פרט על הנימים המאוד גלותיים של הישראלים היהודים. הוא הפחיד אותם כאילו שהערבים עלו על משאיות ואוטובוסים ודהרו לעבר הקלפיות, וזה כמובן לא היה. הערבים הגיעו ל-55 אחוז הצבעה בסך הכל, שזה אפילו מעט פחות מאשר בבחירות הקודמות, אבל הפעם היתה רשימה משותפת, ואחוזי ההצבעה היו אמורים להיות גבוהים יותר. דמייני בעיני רוחך שהיו 70 אחוזי הצבעה - הרשימה המשותפת היתה מגיעה ל-16 מנדטים".

"הערבי החדש"

"האיחוד הערבי היה בבחינת הגשמת חלום. כל מיעוט אוהב להתגבש ולהתלכד, והאיחוד הזה נתן מענה. אבל, חבל לי שהכוח העצום הזה יישב גם הוא באופוזיציה. הלילה הייתי באולפן בערוץ 2, וכששידרו את תוצאות המדגם ונראה היה שיש שוויון, אמרתי שאני קורא לראש המפלגה שלי להזמין את המפלגה הערבית המשותפת להיות בקואליציה. מה הבעיה אם איימן עודה ואחמד טיבי יהיו שרים במדינת ישראל? צריך לתת לגיטימיות לחיים המשותפים. אבל הכל נטרף כמובן, ועכשיו זה כבר לא מעשי".

עשרה ימי חסד

בליל הבחירות הוא הקדים להגיע לאולפני ערוץ 2 כדי לראות שם את המדגם. ככל שעברו השעות, התחושה הטובה התחלפה במפח נפש. "אני מאוכזב", אמר למחרת, "אבל אני שואב עידוד מהעובדה שבכל אופן המפלגה עלתה מ-15 ל-24 מנדטים. אבל, עדיין המדינה מונעת מפסיכולוגיית המונים בלתי מפוענחת".

מבחינתך, החברה הערבית סיפקה את הסחורה?

"יש לי אכזבה משיעור ההצבעה הנמוך. הם לא המריאו, וזה מאכזב".

באיזו ועדה תרצה להשתלב?

"לא יודע. תנו לי עשרה ימי חסד. עוד לא השתעשעתי במחשבות האלה".

איך אתה רואה את עתיד החברה הערבית? האם היא צריכה להמשיך ולהתבצר במפלגה כלל ערבית?

"לא. הייתי רוצה שהערבים יממשו את כמיהותיהם להשתלב בחברה הישראלית. יותר מ-70 אחוז מהערבים אמרו באחד הסקרים האחרונים שהדבר המרכזי שהם רוצים הוא רווחה כלכלית. רווחה כלכלית לא תתממש בלי השתלבות. אבל, לטנגו צריך שניים, וגם הישראלים צריכים להושיט יד ולאפשר לריקוד הזה לצאת אל הפועל. אני לא מוותר, למרות האכזבה. מוכרחים לייצר תקווה, כי אחרת חבל על כל קילומטר שאני גומע מעכו לירושלים".
כתבה של מירת קושניר סטרומצה
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340, ... 12,00.html