הארץ : יש מי שמואזין: הניסיון בישראל מוכיח שאת בעיית הרעש אפשר לפתור גם בלי חוק
בעכו מושמעת קריאת המואזין יותר בשקט בבוקר, בעמק יזרעאל דווקא הוסיפו רמקולים, וברח'מה שבנגב הזיזו את המסגד למורד הגבעה (ושילמו ביוקר). מתברר שיש דרכים יצירתיות להתחשב בשכנים
חוק המואזין אמנם נבלם בינתיים על ידי החרדים שחוששים לצפירת השבת, אבל עוד לפני שהוא נוסח היו מי שחשבו (והוכיחו) שהוא פשוט מיותר. אכן, ישנם אנשים שהמואזין מפריע להם, אבל לא צריך לחוקק חוק על כל דבר — לפעמים די בהידברות, ומחשבה יצירתית.
כך, כאשר תושבי נהלל ובית שערים התלוננו לפני שש שנים על הרעש של המואזין בכפר הבדואי מנשייה זבדה הסמוך, העלה ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, אייל בצר הצעה מקורית. הבדואים אמרו לו שהם מגבירים את עוצמת הקול כי היישוב גדל והם רוצים להגיע לכולם, הוא סיפר השבוע. "אמרתי, 'בואו נעשה דבר הפוך: נפזר רמקולים אלחוטיים ביישוב ונקטין את עוצמת הקול ב–50%'".
חוק המואזין - פה זה לא אירופה 16.11.2016 כתבה זאת זמינה למנויים בלבד
הווליום המוסלמי הנסבל 16.11.2016 כתבה זאת זמינה למנויים בלבד
איך הפסקתי לפחד והתחלתי לאהוד את המואזין 17.11.2016
הרמקולים הנוספים נרכשו במימון המועצה ולדברי אימאם הכפר, שייח' עלי סאעידה, זה עבד לא רע. כרגע, בשל בעיות טכניות, חזרו בכפר לרמקולים הישנים, אך שינו את הזווית שלהם כך שהרעש לא יגיע ליישובים השכנים. האימאם מקווה כי בקרוב תשודרג המערכת החדשה, שהיא יותר יעילה גם בתוך הכפר. "המואזין קיים כבר 1,500 שנה", אומר שייח' סאעידה. "מצד שני אנחנו חיים במדינה רב מגזרית וצריך גם לשמור על יחסים עם השכנים".
כעת מנסה ראש המועצה בצר לשכנע את ראשי הכפר זרזיר הסמוך, לאמץ את השיטה. מאמציו לא צלחו עד כה אבל הוא אופטימי. בין היתר, הוא בונה על תמיכה (גם כלכלית) מהמחלקה לדתות לא יהודיות במשרד הפנים. "המדינה צריכה לקדם את הרעיונות האלו, לא ליזום חוקים", הוא אומר.
מי שמסתובב בעכו העתיקה סמוך לשעת התפילה שומע קול אחיד שעולה מכל המסגדים. זה שנים מחוברים כל המסגדים בעיר העתיקה בעכו למערכת כריזה אחת הנמצאת במסגד אל־ג'זאר, המסגד הגדול בעיר, והמואזין של המסגד מושמע בכל העיר. אימאם המסגד, השייח' סמיר עאסי, אומר כי ההסדר הזה נועד למנוע את המצב בו כל מסגד קורא לתפילה בנפרד, באופן שמאריך את זמן הכריזה ומקשה על השמיעה.
הסכמות נוספות שהושגו בהידברות הן שבשעות הבוקר המוקדמות תונמך עוצמת הקול בקריאת המואזין. גם ביום כיפור, אומר עאסי, "אנחנו מקפידים להנמיך את הקול מתוך התחשבות". ואולם, השייח' עאסי, העומד בראש ועד האימאמים המוכרים כעובדי מדינה, אינו תומך בחוק החדש, להיפך. "עקרונית אנחנו מתנגדים בתוקף להצעת החוק", הוא אומר. "הבהרתי לכל האימאמים וגם לאחראים במשרד הדתות ומשרד הפנים, שאם החוק הזה יעבור, אני מתפטר מתפקידי. אי אפשר לקבל חוק שיש בו פגיעה באחד מעקרונות האיסלאם. יש הבדל גדול מאוד בין הידברות והתחשבות, לבין הצעת חוק שיש בה פגיעה בעקרונות הדת".
הגישה שלו אינה ייחודית: בכפר מזרעה בגליל המערבי, הסמוך לנהריה, עברון ורגבה, יש אמנם מסגד אחד, אך הוא מחובר לרשת רמקולים. לנוכח תלונות על רעש, אומר ראש המועצה המקומית פואד עוואד, "דאגנו בשיתוף עם משרד הפנים, להפנות את הרמקולים לתוך היישוב ובשעות הבוקר המוקדמות הווליום נמוך יותר".
בכפר הלא מוכר רח'מה, הסמוך לירוחם, טורפדו מאמצי ההידברות מכיוון בלתי צפוי. לפני כשנה פנו תושבי שכונה בירוחם לאנשי הכפר וביקשו שינמיכו את עוצמת הקול של המואזין. תושבי רח'מה החליטו להזיז למורד הגבעה את המסגד, ששכן בפחון שמעליו היה עמוד עם רמקולים, כדי שיפריע פחות. שינוי המיקום גרר צו הריסה, שגם תושבי ירוחם לא הצליחו לבטל.
יעל אגמון מירוחם, החברה בקבוצת "מרקם אזורי" שפועלת לשיתוף פעולה בין היישוב לכפר הלא מוכר, אמרה ל"הארץ" כי "ביישובים הלא מוכרים אסורה בנייה חדשה, ולכן הוציאו צו הריסה. לא הצלחנו לשכנע שזה במקום מה שהיה קודם — בסוף הם הרסו".
השייח' עודה זנון, ראש הוועד ברח'מה, אמר שכיום "יש לנו מקום להתפלל, אבל אין מואזין". לדבריו, התחושה היא שהרשויות מנסות לסכסך — בלי הצלחה כיוון שהוא מכיר ומוקיר את עזרתם של תושבי ירוחם.
לגבי המואזין, אומר השייח' זנון כי "אפשר לסדר הכל בהידברות, לא צריך חוק. צריך לשבת ביחד, לדבר ולפתור את הבעיה". ראש המועצה המקומית ירוחם, מיכאל ביטון, מסכים אתו: "לא היה צורך בחקיקה — אפשר להגיע להסכמות בהידברות או בעזרת חוקי הרעש ואיכות סביבה. זו בעיה אמיתית אבל חוק הוא פתרון לא נכון".
גם ברשות הפלסטינית, בעיקר בערים הגדולות, הונהגה קריאה אחידה. כמו בעכו, גם ברמאללה ושכם מושמעת קריאה אחת ממסגד אחד, ואין פער זמנים בין הקריאות. בכיר ברשות אמר ל"הארץ" כי בכפרים הקטנים ובשכונות מסביב לירושלים אמנם אין רשת כזו, אך הבהיר כי הניסיון הישראלי למנוע את קריאת המואזין בחקיקה, פסול. לדעתו, "אין לנו מה לדבר עם הישראלים בגישה כזו". הוא הוסיף עם זאת, ש"אם תהיה פנייה מתוך הבנה וכבוד והידברות, אולי הרשות תפעל להסדיר את העניין בצורה טובה יותר".
ובינתיים בקהיר
הוויכוח על השימוש ברמקולים כדי להגביר את קול המואזין מתנהל בשנים האחרונות בכמה מדינות ובראשן מצרים, הגדולה בין מדינות ערב. למה שקורה במצרים יש משמעות מיוחדת מפני שבקהיר נמצאת מכללת אל־אזהר — המוסד הסוני הבכיר ביותר בעולם הערבי והאיסלאמי.
לפני כמה שנים הנושא עלה שם לכותרות לאחר ששר ההקדשים, מחמוד חמדי זקזוק, אמר כי הרמקולים הם המצאה שאינה קשורה לשריעה וכי השימוש בהם פוגע באיסלאם, שצמח והתרחב במשך מאות שנים בלי אמצעי עזר. אישי דת אחרים טענו מנגד, כי השמעת המואזין היא מעקרונות האיסלאם והשימוש ברמקולים מותר ואף חיוני כדי שקולו יגיע לכל המאמינים.
במצרים מנסים — עד כה ללא הצלחה רבה — לאחד את קולות המואזין במסגדי המדינה בכך שבכל המסגדים יהיה אותו קול והקריאה תישמע באותו זמן. לפי הצעה אחת, יושמע המואזין רק מהמסגדים הגדולים — לא מכולם — כדי לצמצם את הרעש. גם ההצעה הזו לא צלחה עד כה בשל הרגישות והקושי של הרשויות לאכוף תקנה כזו, מה עוד שרבים מהמסגדים אינם מזוהים עם הממסד אלא עם זרמים אחרים כמו הסלפים והאחים המוסלמים.
ובכל זאת יש שינוי: לצד ההתעקשות על השמעת קריאת המואזין, יש אנשי דת שמסכימים לכך שרק הקריאה למתפללים תושמע, ולא כל התפילה. זה רלוונטי במיוחד לתפילות יום שישי, אשר כוללות את הדרשה המסורתית. יש הסבורים כי את התפילה אפשר להשמיע ברמקולים, אולם ורק בתוך מתחם המסגד.
http://www.haaretz.co.il/news/education ... -1.3126206