הצטרף: 04 מרץ 2005, 01:00
הודעות: 18872
מיקום: אתר אישי ציבורי של אלברט לוי
|
המשלחת לפולין – אורט דרסקי חזרה השבוע לעכו - נובמבר 2015
היתה זו אחת המשלחות הגדולות ביותר שיצאה לפולין , 71 בני נוער, משכבת י"ב .
התלמידים נסעו עד פולין כדי להכיר מקרוב את הקהילות היהודיות המפוארות, שנמחו ואינן עוד. את פולין שעל אדמתה נרצחו, נטבחו, הושמדו ונשרפו רבים מבני עמנו, ושאדמתה רוויה בדמם של אלה שנרצחו בשל יהדותם.
אתמול בבוקר בא לסיומו המסע השכבתי והקבוצתי ומיד עם הנחיתה בארץ התחיל המסע הפרטי של כל אחד ואחד מחברי המשלחת, כל אחד על פי אישיותו והשקפת עולמו.
סיכום מסע -מסמך מרגש מאת: מנו סלומונוב י"ב 7 קריית החינוך אורט דרסקי עכו
"עם שאינו מכבד את עברו גם ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל" - יגאל אלון.
איני יכול לסיים את המסע סתם כך, אין זה טיול, גם אין השבוע הזה דומה למשהו אחר שחוויתי בחיי.
רק הצעדה בשדות הרצח האינסופיים, על אדמתה המקוללת של פולין- מאפשרת הפנמה של המושג "מסע".
אני יודע שרק מי שחווה את המסע מבין את משמעותו.
אני מאמין שעוד אתמודד עם המראות, עם הקולות, ועם הסיפורים זמן רב.
ההכנה למסע, ארוכה ככל שתהייה אינה מהווה "פתרון" והביטוי המייצג את החוויה הייחודית הוא ש"דברים שרואים מכאן- לא רואים שם".
אני חושב על משמעות המסע עבורי, איני יכול להימנע מלחשוב על משמעות מסע החיים שבו נרצחו באכזריות אותם מיליונים בשל היותם יהודים, מה נותר מהם כזיכרון? אני חש בתחושת השליחות של מי שזכה להבין מעט יותר ורוצה לשתף אחרים.
ההתבוננות המבועתת, ההלם, ההישענות שלנו זה על זה ברגעים הקשים ביותר- במעגל בו אנו אוחזים זה בזה ושרים את השיר "אמא" של שלומי שבת סמוך לתאי הגזים במיידאנק יוצרים את העומק, וממצים את הערך הייחודי של המסע .
אני יוצא מהמסע לפולין בוגר יותר, מזועזע יותר, עם סימני שאלה רבים יותר מאלו שהיו לי לפני, אך עם המון ידע חדש ועם המון תשובות לשאלות שאת מיעוטן שאלתי בעבר הרחוק, ואת רובן תוך כדי הצעדה בשבילי המוות.
אני מודע לתהליך ההפנמה ולשלבי העיכול הארוכים שעוד צפויים לי עם חזרתי לארץ אך אני בעיקר יוצא מן המסע הזה מחוזק.
אני מחוזק באמונתי שבסוף התקווה והטוב מנצחים.
מחוזק בהבנה מדוע אנחנו חיים בישראל, מדוע עלינו לשמור מכל משמר את הביחד, את האהבה ההדדית, את הזהות היהודית והמורשת שאנו נושאים דורות רבים כל כך .
מחוזק בתחושת הביחד, זו שאנו מזלזלים בה ומתעלמים ממנה בחיי היום יום, אבל חווים בארצנו המיוסרת בעיקר בשעות משבר קשות, בשעה שקיימת עלינו סכנה קיומית.
ולבסוף- מחוזק יותר מתמיד באהבתי העצומה וההערכה למשפחתי.
לסיום- אני רוצה לומר תודה ענקית לצוות אשר ליווה אותנו ודאג לנו לאורך כל שלב ושלב במהלך המסע. אז תודה רבה לרוחמה, לרבקה, למרינה, לצפי, לקרן וללאה על דאגה ועל האכפתיות שאין כמותה.
אני רוצה להוסיף ולומר תודה לשמיל שסמך עליי, האמין בי ואיפשר לי לצאת למסע למרות כל הטלטלות שעברנו במהלך ההכנה .
כמובן, מגיעה תודה ענקית לצוות שהדריך אותנו, אשר אפשר לנו להפיק מהמסע הזה את המירב, בעזרת צוות ביה"ס.
היתה לי הזכות לחוות את המסע בעיקר דרך תובנותיה של מדריכתנו מיכל, מדריכה נפלאה אשר מעבר להיותה מלאה בידע ובהבנה של השואה- אלא גם ביכולת ההעברה הרגישה והמיוחדת שלה כלפינו.
זכינו, בזכותה- להבין יותר את מה שהתרחש דרך עיניה. תודה לך מיכל על אינסוף סיפורים אישיים, שירים, ציטוטים, תמונות, והסברים היוצאים מהלב שלך ונכנסים אל הלבבות שלנו.
לכל תלמידי י' ויא' היקרים אני ממליץ בחום על יציאה למסע ומקווה שגם אתם תרצו להמשיך ולשמר את המסורת והזהות היהודית כי אנו ואתם זהו דור העתיד.
_________________
עכו_נט לכל אחד וכל אחד בעכו_נט,
שלכם, אלברט לוי , עורך עכונט Akkonet
AkkONEt- מקור ראשון לחדשות עכו
akkonet@gmail.com
קבוצת עכונט בפייסבוק : http://www.facebook.com/akkonet
|
|
מי
אנחנו
כתבו
לנו
הודעות
ניחומים
הלוח
דע-עירך
מ.ט.י.
לוח
שנה 
חיפוש
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש בפורום 
