לא אכנס לפרשנויות ולהתפלספיות אבל לדעתי
במלחמה כמו במלחמה, אין מנצחים !
יש הרבה מפסידים שממשיכים לשלם את המחיר
זמן רב לאחר סיומה ופיזור האבק משדה המערכה.
ממש לא משנה מי התחיל, מי צודק, מי אשם, מי ידע ולא עשה,
איך היה אפשר לעשות אחרת וכו' וכו'
שאלות ותהיות רבות עלהם ידונו בתום הקרבות ולאחר היציאה מלבנון
המחירים לחיי אדם רבים שהמלחמה גדעה אותם,
למשפחות השכול הרבות שנוספו לרשימות,
למאות הפצועים בגוף ובנפש שימשיכו את מלחמת השיקום
האישית שלהם זמן רב לאחר סיומה, חלקם יצליחו להשתקם
וחלקם ימשיכו את הפגיעות והטראומות לכל החיים
למחיר הכלכלי הכבד, לנזקים לעשרות ומאות עסקים ובמיוחד
הקטנים שלא יצליחו לשרוד לאחר המלחמה ויאלצו להסגר.
לכולנו שנצטררך להצטמצם בכל התחומים ולשלם את המחיר
הכלכלי המתבקש מההוצאות הרבות של המלחמה
לפגיעה ביערות שנשרפו, בחיות הבר ובעלי החיים המבויתים
שננטשו, באיכות הסביבה שנפגעה ותצטרך התיחסות רבה
ועוד ועוד ועוד....
אז למרות הכל, העם היהודי הוכיח בכל שנות קיומו
ולמרות כל התלאות והמכות שהוא ספג לאורך כל
שנות ההסטוריה הרבות שהוא חזק ושורד ולא מוותר.
את הדגל נמשיך להניף בגאווה ולא ניתן לתוצאות
כאלה או אחרות לפגוע במורל הלאומי
כי אז באמת ניתן לצורר נסראללה את הסיפוק
בכך שהוא הצליח להכניע את הרוח של העם.
בכל פסח אנו קוראים את הפסוק מההגדה
והיא שעמדה והיא שעמדה לאבותינו ולנו
שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו
והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.
היום, הפסוק הזה מקבל עבורי משנה תוקף,
אז נמשיך להיות חזקים כי אין לנו ארץ אחרת
נ.ב
גם נפוליאון על הגבעה החליף את דגל החבצלת
ומניף היום את דגל ישראל, שמתם לב ?
_________________ גבריאל גרסייה : "החיים אינם מה שחיית, אלא מה שאתה זוכר והאופן שאתה זוכר אותם כדי לספרם".
נערך לאחרונה על ידי בני כלפון בתאריך 14 אוגוסט 2006, 07:43, נערך פעם אחת בסך הכל.
|