.....................................................................

יום העצמאות הוא החג הלאומי של מדינת ישראל, אשר מציין את ההכרזה על הקמתה בתום המנדט הבריטי. יום העצמאות חל בתאריך ה' באייר, למחרת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

בה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), יום לפני סיום המנדט, נחתמה מגילת העצמאות ודוד בן גוריון (לימים ראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל) הכריז על הקמת מדינת ישראל. ההכרזה באה בעקבות החלטת החלוקה של עצרת האו"ם, שקראה להקמתן של מדינה יהודית ומדינה ערבית בארץ ישראל המערבית.

ארועים רשמיים בחג
בערב החג נערך בהר הרצל בירושלים, במעמד יושב ראש הכנסת, טקס הדלקת המשואות המסיים את ארועי יום הזכרון ופותח את ארועי יום העצמאות. הטקס כולל גם חלק אמנותי ומופע דגלנים בו דגלני צה"ל יוצרים תבניות מורכבות על הרחבה.
בשני העשורים הראשונים לקיום המדינה התקיים ביום העצמאות מצעד צבאי, שבו הופגנו כלי הנשק של צה"ל. מנהג זה הופסק, אך עדיין נערך משט ימי ומטס אווירי לאורך המדינה.
חידון התנ"ך הבינלאומי לנוער יהודי נערך בצהרי החג בתיאטרון ירושלים.
נשיא המדינה עורך קבלת פנים לחיילים מצטיינים.
ארועי החג ננעלים בטקס הענקת פרס ישראל.
בין השנים 1960-1977 התקיים במוצאי יום העצמאות פסטיבל הזמר והפזמון, שנעל את אירועי יום העצמאות.


מנהגי החג
מנהגי החג עודם בתהליך גיבוש. מנהגי החג העיקריים הם:
לאחר הכרזת החג נפתחות במות בידור בכל רחבי הארץ, וזיקוקי דינור משוגרים לשמים. המונים גודשים את הרחובות באזורי הבידור. יש הנוהגים להביע את שמחתם במתן מכות בפטיש פלסטיק.
אזרחים רבים תולים דגלים וקישוטים על מרפסות בתיהם, ושמים דגלונים על חלונות מכוניותיהם.
רבים ממחנות צה"ל נפתחים לביקורים של הציבור הרחב, ונותנים לציבור הזדמנות, פעם בשנה, לפגוש מקרוב את כלי הנשק של צה"ל: ספינות הטילים, טנקים, מטוסי קרב, נשק קל של צה"ל ועוד.
רבים מתושבי המדינה יוצאים לפיקניקים ומנגלים בכל רחבי המדינה. מכירה נרחבת של ציוד וכלים לפיקניק מתחילה מיד עם תום חג הפסח.
ערוצי הטלוויזיה משדרים תוכניות חגיגיות ומרבים להקרין סרטים עבריים. הסרט "גבעת חלפון אינה עונה" נכנס לקלאסיקה של החג.
בבתי הכנסת של הציונות הדתית עורכים תפילה חגיגית ואומרים בה הלל ותפילה לשלום המדינה.
הבטים דתיים של החג
חידושו של חג זה לאחר כאלפיים שנה שבו לא חידש העם היהודי חג חדש הביא לדיונים הלכתיים רבים בנושא. הדיונים נסבו אודות עצם האפשרות לקבוע חג חדש, על אמירת ההלל ביום זה, ועל האפשרות לאומרו גם בליל יום העצמאות, על ברכת שהחיינו ביום זה, על אמירת ברכת שעשה ניסים ביום זה, על הקריאה בתורה ועל קריאה בהפטרה ביום זה, על דחיית צום ואבלות ביום זה, ועל ההנהגות שצריכות להיות לגבי יום העצמאות שחל בשבת.

ברוב בתי הכנסת של הציבור הציוני-דתי נתקבלה עמדת הרבנות הראשית, על פיה נאמר הלל ללא ברכה ביום בלבד, אין מברכים "שהחיינו" או "שעשה ניסים", אין קוראים בתורה (אלא אם חל ביום שני או חמישי בשבוע (או הוקדם ליום זה), שאז קוראים שלושה קרואים בפרשת השבוע, כרגיל), ואת הפטרת "עוד היום בנֹב לעמוד", הנקראת בחו"ל בשמיני של פסח (שאינו נחוג בארץ), קוראים בלא ברכה.


מועדו המדויק של החג
יום העצמאות חל בתאריך ה' באייר, אך על-מנת למנוע התנגשות בין יום העצמאות (ויום הזיכרון, שחל מיד לפניו) ובין השבת, נקבעו בחוק יום העצמאות הכללים הבאים:

אם חל ה' באייר ביום שישי, מוקדם יום העצמאות ביום אחד, ומתקיים ביום חמישי, ד' באייר.
אם חל ה' באייר ביום שבת, מוקדם יום העצמאות ביומיים, ומתקיים ביום חמישי, ג' באייר.
אם חל ה' באייר ביום שני בשבוע, נדחה יום העצמאות ביום אחד, ומתקיים ביום שלישי, ו' באייר (כלל זה נוסף לחוק יום העצמאות בשנת 2004).
בכל המקרים הללו זז גם יום הזיכרון בהתאם, כך שיתקיים יום לפני יום העצמאות.



....................................................................................................חג עצמאות שמח![u]

שי היקר אני מאוד נהנית להתעדכן בפורום שלך

ותמשיך ככה.

אתה תותח