היתי רוצה שהוזכרו שמות של כל ראשי העיר ו''מפעל חיים'' שלהם- ההסג גדול ביותר , במבחן שאם הדבר לא היה מצליח הם גם היו לוקחים אחראים על כך. כמובן להזמין את משפחות שלהם וראשי העיר בימנו. אני שמעתי מהותיקים שבחים לראש העיר יוסף גדיש וסיפור על בנו, שנפעל ב''דקר''.
זוג רקדנים- רחל ואלכס פלטניק, שלמרות הרבה קשיים הגשימו את מפעל חיים שלהם. אף אחד עד עלייה הגדולה שנות 90 בעכו לא חשב על אפשרות להקים בעכו בית ספר לרקודים סלונים. אני מניחה, שלא כולם היו מודעים מה זה בככל רקוד סלוני. השנה בעכו התקיים תחרות לאומי ברקודים סלונים. הדרך חיים של זוג- זה סיפור מפני עצמו. עוד לא מלאו להם 30. הם באו כי נערים. היום רחל - בעלת תאור 3 בכלכלה, אלכס - תאור 1, מלמד בבית ספר לחיל אוויר מחשבים. נלד להם עכוי מקורי. הם הסיגו את הדברים בזכות עצמם בלבד. החשוב ביותר- הם נתנו פתרון ומענה לתלמדים, במקום שהסתובבו ברחוב ולימדו אותם להיות מאושרים.
בתיאטרון עכו עתיקה גם ישנו סיפור מרגש. מוניר ודינה בכרי. כמה עכוים מכרים את ההצגות והסגים שלהם? יותר הם מוכרים בחול. דינה בא בעקבות אהבה גדולה לארץ זרה וכאן מצאה את עצמה. היתי בהצגה ''רגע אישי'', ראיתי אותה קודם בהצגות אחרות. אישה יפה, חכמה וכשרונית. מוניר- במאי עם חזון, ומוכשר ביותר.
אני לא רוצה להכתיב שום דבר, רק מביאה את החומר למחשבה.
