הצטרף: 04 מרץ 2005, 01:00
הודעות: 18873
מיקום: אתר אישי ציבורי של אלברט לוי
|
כפר יאסיף היה בעבר ישוב יהודי
בכפר יאסיף, שעל פי המסורת קרוי ע"ש יוסף בן מתתיהו, הייתה רציפות של התיישבות יהודית עד המאה ה-5 לספירה
ד''ר רבקה שפק ליסק 11/7/2008
מאמר נוסף בסדרה על ישובים ערביים שהיו יהודיים בעבר
כיום, כפר יאסיף הוא ישוב ערבי גדול בגליל המערבי, מזרחית לעכו. חיים בו 9,100 תושבים, 48% נוצרים, 48% מוסלמים והשאר דרוזים. בכפר יש 5 כנסיות, שני מסגדים ומקאם קדוש "אלח'דר" לדרוזים.
בתקופה הקדם- ישראלית
במקום בו נמצא כפר יאסיף היה ישוב קדום, כפי שמעידים השרידים הארכיאולוגיים, עוד מימי הפיניקים והכנענים. הישוב הקדום שכן על דרך ראשית ללבנון ולסוריה. בספר יהושע נזכר המקום בשם חוסה. בתרגום ה-70 כתבו במקום חוסה, יאסיף, ומכאן שמו המאוחר של היישוב. עפ"י המסורת היהודית נקרא המקום כפר יוסף ע"ש יוסף בן מתתיהו שהיה מושל הגליל בימי המרד הגדול, וקיבל את הכפר במתנה מהקיסר אספסינוס. אבל יוסף בן מתתיהו קרא לכפר בשם כפר עכו, ומנה אותו בין הכפרים שביצר לקראת הקרב עם הרומאים. כפר עכו נזכר גם בתלמוד.
התקופה הרומאית והביזנטינית (70 לס'- 638)
הכפר היה מיושב ע"י יהודים לאורך כל תקופת המשנה והתלמוד. בחפירות שנערכו בכפר התגלתה מערכת קברים מימי המשנה והתלמוד. במוזיאון הלובר בפריס נמצאת דלת הכניסה למערכת הקברים, ומהפיתוחים עליה ניתן לקבוע בוודאות שמדובר בקברים יהודיים. הדלת מקושטת במנורה ובמוטיבים יהודיים נוספים. החוקרים קבעו שמערת הקברים היא מהתקופה הביזנטינית. לא רחוק מהכפר נחשפה באר עתיקה ורצפת פסיפס מהמאה ה-5 לס' עם כתובת ביוונית, וציור של מגן דוד. ייתכן ומדובר ברצפת בית כנסת עתיק.
התקופה הערבית, הצלבנית, הערבית השנייה והממלוכית (638 – 1516)
היישוב המשיך, כנראה, להתקיים לאורך תקופת השלטון הערבי והצלבני, לאור העובדה שיש בכפר שרידים מהתקופה הצלבנית. בתקופה הצלבנית נקרא הכפר גםCAPHARSIN . מתוך שאלות ותשובות לרב משה הדיין, ראש ישיבה בצפת, מתברר שבין השנים 1507-1509 היה לו תלמיד מכפר יאסיף. אבל יש פער של העדר מידע לגבי יהודים בין התקופה הצלבנית לשלהי התקופה הממלוכית. אין גם מידע לגבי ראשית ההתיישבות של נוצרים ומוסלמים בכפר.
התקופה התורכית (1516 – 1917 )
ברשימות מסים של התורכים מ-1525 עד 1535 מצוינים שמותיהם של 10 משפחות יהודיות. יצחק בן צבי מנה במחקרו 10 ישובים כפריים יהודיים ו-3 ישובים עירוניים באמצע המאה ה-16. כפר יאסיף נכלל ברשימה. ברשימות מסים מ-1555 ועד 1556 נכתב שבכפר יאסיף יש 86 משפחות, 16 רווקים נוצרים ומוסלמים ו-29 משפחות יהודיות. זוהי העדות הראשונה על מניין היהודים, הנוצרים והמוסלמים בכפר יאסיף, מאז התקופה הצלבנית. הכנסייה היוונית אורתודוכסית נבנתה, כנראה, בראשית המאה ה- 18, כפי שמסר מיכאל בולוס מהכפר לחוקר יוסף ברסלבי. בין השנים 1572-1573 ירד מספר המשפחות היהודיות ל-18.
יש עדויות נוספות על קיומה של קהילה יהודית בין המאה ה-16 לאמצע המאה ה-19. במאה ה-16 התיישבו בכפר יהודים ממגורשי ספרד ופורטוגל. ב-1590 הוסדר גט לאדם מכפר יאסיף ע"י הרב יום טוב צהלון מצפת.
קיימת עדות שב- 1702 היו בכפר כ-10 משפחות יהודיות שעסקו בחקלאות. ב-1707 פקדה מכת ארבה את הגליל וכתוצאה מכך היה רעב. כומר פרנציסקאני דיווח על קהילה יהודית בכפר במחצית הראשונה של המאה ה-17. רבי חיים עטר ותלמידיו יחד עם רבי אברהם חי ישמעאל סנגויניטי ביקרו בכפר יאסיף ב-1741 ומצאו בו קהילה יהודית בת 10 משפחות. אבל לאחר מכן פקדה את הגליל בצורת קשה והיהודים נאלצו לעזוב. ב-1745 חידש רבי שלמה עבאדי מסלוניקי את היישוב היהודי בכפר. הרב עבאדי רצה לבנות בכפר בית-כנסת ובית מדרש.
ב-1747 הוא יצא לחו"ל לאסוף תרומות, מצויד במכתב המלצה של 10 מתושבי כפר יאסיף היהודים, ואלה שמותיהם: יעקב מרדכי יאעיש, עזרא שמואל, אברהם בכר ישעיה, ישעיה בכר אברהם, חיים שמואל, יצחק בכר אפרים, שמעון דוויק הכהן, מרדכי יעקב יאעיש, בכור שמואל נהון, שמואל מרדכי מזרחי.
כנראה, שבית הכנסת נבנה לאחר אמצע המאה ה-18. ב-1754 ביקר בארץ מיסיונר גרמני בשם סטיפאנוס שולץ והוא מסר מפי הקונסול הבריטי בעכו שיש יהודים בפר יאסיף ובכפרי הסביבה. הוא גם ביקר בכפר עם בנו של הקונסול הבריטי ונפגש עם יהודים, וביניהם אברהם גלאל. ב-1762 הגיע לכפר יאסיף הרב יוסף סופר מבראדי בגליציה, ונשאר בכפר 3 שנים לשם תיקון ספרי תורה. הוא מצא שם כ- 20 משפחות של חקלאים יהודים. ב-1764 ביקר בכפר תייר יהודי ודיווח על 20 משפחות יהודיות.
ב-1812 פקדה מגיפה את האזור והיהודים עזבו באופן זמני עד שהסכנה תחלוף. ב-1824 ביקר בכפר רבי דוד דבית הלל ומצא בו כ- 15 משפחות של יהודים ילידי הארץ, שעסקו בחקלאות, והיה שם בית כנסת קטן. ב-1838 ביקר בכפר משה מונטיפיורי ומצא יהודים שעסקו בחקלאות. ב-1839 דיווח סגן הקונסול הבריטי בעכו, אברהם פינצי על חקלאים יהודים בכפר יאסיף.
סופו של היישוב היהודי בכפר יאסיף
רבי יוסף שוורץ דיווח ב-1840 על סופה של הקהילה היהודית בכפר, אך ציין שבית הכנסת נשאר על תילו. עפ"י עדות אחרת הקהילה היהודית חדלה להתקיים ב-1841 והיהודים ששרדו עברו להתגורר בעכו ובשפרעם. יובל אלעזרי מצא עדות שב-1834 החל מרד של פלאחים בגליל, שבעקבותיו עזבו היהודים את הכפר, וכפרים רבים נהרסו. כפר יאסיף היה אחד הכפרים שנהרסו. מאחר שב-1838 עדיין היו יהודים בכפר, יש לשער שהתאריך 1840/1 הוא מועד סופה של הקהילה. במפקד שערך משה מונטיפיורי בעכו ב-1849 נזכרה משפחה שמוצאה מכפר יאסיף.
סופו של היישוב היהודי קשור בחילופי השלטון בארץ. ב-1831 החל אברהים פשה, בנו של מוחמד עלי, שליט מצרים, בכיבוש א"י (וסוריה), מידי התורכים. אזור עכו נכבש במאי 1832. הוא הטיל מסים כבדים על התושבים וב-1834 פרץ נגדו מרד. יש שתי השערות לגבי הסיבה לנטישת הכפר: עפ"י השערה אחת, המורדים עסקו גם בשוד וביזה, ומצב הביטחון היה קשה, ולכן עזבו היהודים את הכפר. עפ"י השערה אחרת, העזיבה קשורה בשובו של השלטון התורכי. ב-1839 חזרו התורכים לנסות לסלק את איברהים פשה מהארץ וב-1841 חזרה הארץ לשלטון התורכי. השלטון התורכי דרש מכל הנתינים לשלם לו את כל המסים מהשנים בהן שלט בארץ אברהים פשה. משפחות יהודיות נאלצו למכור את אדמתן או לנטוש אותן, ביישובים בגליל. יהודי פקיעין ושפרעם הצליחו להתגבר על הקשיים, אבל יהודי כפר יאסיף לא עמדו בזה ועזבו. התאריך 1840 או 1841 מתאים להשערה זו.
בית הקברות
בכפר יאסיף יש בית קברות עתיק ששימש לקבורה יהודית עד אמצע המאה ה-19, עפ"י גרסה אחת, עד מלחמת העולם הראשונה, עפ"י גרסה אחרת, ועד 1929, עפ"י גרסה שלישית. מהמאה ה-16 החלו גם יהודי עכו לקבור בו את מתיהם. עפ"י דיווח בעיתון "מוריה" מ-16 באפריל 1912, הורחב שטחו של בית הקברות, שצר היה מלהכיל את מתי כפר יאסיף ועכו, בתרומתו של בנימין דה רוטשילד.
הרמח"ל, רבי משה חיים לוצאטו (1707–1747), מענקי הרוח שקמו ליהדות במאה ה-18 היה יליד איטליה, אבל, התגורר תקופה מסוימת באמסטרדם ועלה לארץ משם ב-1743 עם אשתו ובנו והתיישב בעכו. רמח"ל, אשתו ובנו נפטרו במגיפה שפקדה את עכו באותה עת. הוא הלך לעולו ב-16 במאי 1746.
אומנם קיימת מסורת שהוא קבור על הר בקרבת העיר טבריה, ומסורת נוספת שהוא נקבר בטבריה ליד קברו של רבי עקיבא, אבל סביר יותר להניח, שכתושב עכו הוא ומשפחתו נקברו בבית הקברות העתיק בכפר יאסיף. יש על כך עדויות מתיירים שביקרו בארץ.
יצחק בן צבי, נשיאה השני של ישראל ואחד מחשובי החוקרים של ארץ ישראל, שמע עדות מיהודים ספרדים בעכו וחיפה שבכפר יאסיף היו בית כנסת וישיבה. יש עדויות שבית הכנסת נותר על תילו בעת עזיבת הכפר. יש גם עדויות שעד מספר שנים לפני מלחה"ע הראשונה עדיין ניתן היה לראות את חורבות בית הכנסת.
ויקטור גרן ביקר בכפר בסוף המאה ה-19 ודיווח על 600 תושבים, ומתוכם כ-100 מוסלמים והשאר יוונים אורתודוכסים. הכנסייה היוונית-אורתודוכסית היא העתיקה מבין הכנסיות במקום ומשערים שנבנתה לפני כ-250 שנה.
תקופת המנדט הבריטי (1917-1948)
ב-1939, בתקופת המרד הערבי, שרף הצבא הבריטי כמחצית מבתי הכפר משום שחשד בתושבים שפעלו נגד הצבא הבריטי. לאחר מכן, התברר לבריטים שתושבי הכפר לא היו מעורבים בפעילות האנטי- בריטית, וממשלת המנדט שילמה פיצויים לתושבים שנפגעו ולמועצה המקומית. בכספי הפיצויים נבנה בי"ס ובניין מסחרי.
יצחק בן צבי ראיין כמה מזקני כפר יאסיף ונודע לו שברובע טרה א-סעוד בכפר היו בתי היהודים וניתן היה לזהותם עפ"י פתחיהם הנמוכים, שנועדו לצורכי ביטחון. ערביי הכפר השתלטו על הבתים, לאחר עזיבת היהודים והשמידו את סימני הזיהוי (מזוזות?). כמו כן, סיפר לו חליל אלמזאגית על ידידו היהודי עבדאללה אלזכות, שהיה מאוהב בנערה דרוזית, ועזב את הכפר ב-1870 לחיפה והיה אחרון היהודים בכפר. השיח אסעד אל-סעיד סיפר שב-1867 הוא פגש בטבריה יהודי ששמו יצחק, שסיפר לו שהוא נולד בכפר יאסיף, ומשפחתו מכרה את ביתה לאסעד מסעדה, כשעזבה את הכפר.
ישראל
כפר יאסיף מצטיין במערכת החינוך שלו ובאחוז האקדמאים הגבוה בין בוגרי מערכת החינוך. כפר יאסיף הוא כפר הפועל למען שיתוף פעולה בין שני העמים ולמען "שלום צודק ושגשוג כלכלי". בית הקברות העתיק היהודי מגודר ומשרד הדתות שומר על המקום.
לסיכום, בכפר יאסיף הייתה רציפות ישובית יהודית עד המאה ה-5 לספירה. אח"כ יש פער של מידע עד ראשית המאה ה-16. במאה ה-16 הצטרפו יהודים ממגורשי ספרד. הכפר נעזב לתקופות קצרות בעת הבצורת הקשה בסביבות 1742-1744 והמגיפה ב-1812 ונעזב ב-1840/1. כנראה, שיהודי אחד נשאר עד 1870 בערך. כמו-כן, לא ידוע מתי החלה ההתיישבות הנוצרית והמוסלמית בכפר עד האזכור באמצע המאה ה-16. מאחר שהנוצרים הוותיקים היו יוונים אורתודוכסים, יתכן שהם הגיעו בתקופה הביזנטינית, בעוד שהמוסלמים הגיעו מאוחר יותר, במועד לא ידוע.
ד''ר רבקה שפק ליסק 11/7/2008 http://www.omedia.co.il/Show_Article.as ... ID=1014022
_________________
עכו_נט לכל אחד וכל אחד בעכו_נט,
שלכם, אלברט לוי , עורך עכונט Akkonet
AkkONEt- מקור ראשון לחדשות עכו
akkonet@gmail.com
קבוצת עכונט בפייסבוק : http://www.facebook.com/akkonet
|
|
מי
אנחנו
כתבו
לנו
הודעות
ניחומים
הלוח
דע-עירך
מ.ט.י.
לוח
שנה 
חיפוש
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש בפורום 
