אהוד בן-פורת - מומחה לבוב דילן, אשר חוקר במשך שנים רבות את

אהוד בן-פורת

בוקר טוב, ריקרדו. דווקא את יוסף אני הכרתי, זה לא ההוא עם כתונת הפסים? :lol:

בוב דילן ושורשיו המוסיקליים מאוד מדברים אליי. זו בעיקר המוסיקה שאני מקשיב לה
ביום יום. תודה רבה לך על ההתעניינות הרבה שאתה מגלה בסידרה הזו. לשאלתך,
אתה יכול להוריד את הפרק הקודם בקישור ל-ICast שם יהיו עם הזמן כל פרקי הסידרה.
האזנה נעימה !!

תמונה

http://pod.icast.co.il/f365eec3-518c-44 ... .icast.mp3

Ricardo

תודה אודילן,
היו ימים שדילן היה מעיר אותי לחליבה ברפת
כשהיה מסתובב על פטפון מעל לראשי.
בפינה חשוכה עוד המשיכו להתלחשש זוג יונים,
שרידים למסיבה אפופת עשן שדעכה.
הוא היה ארוז היטב בקסטות בתוך הוולסינג מתילדה שלי.
הרבה עידוד ואהבה קיבלתי מהפשטות והישירות שלו.
קולו החלוד העביר בי תחושה של נדודים...
וסקרנות להכיר את עולמו.

אהוד בן-פורת

הכתובת לפרק השני ששודר אתמול.

http://pod.icast.co.il/2dd764c7-fef7-41 ... .icast.mp3

Ricardo

אודילן תודה,
הבוקר האזנתי לתוכנית יחד עם הקפה של הבוקר ועל תדאג נהנתי מהדברים עד מאוד.
אם כבר עשיתם שתי תוכניות על אלבום אחד, כמה עוד תוכניות יהיו?
לא שאכפת לי, כמה שיותר יותר טוב.
יש לי קטע מוקלט מפסטיבל ניופורט ובו באמת רואים את פיט סיגר מכוון את המיקרופונים בהערצה לפני הטמבורין מן.
בקטע אחר ג'ון בעז עושה חיקוי של בוב דילן ואחר כך ושרה איתו It Ain't Me, Babe
תגיד, מה הקשר בין מוסיקת הפולק האמריקאית והקאנטרי או הבלוגראס.
נראה שהפולק קשור יותר לצפון ולאירופה.
האם היה קשר באותו הזמן בין בוב דילן לשנסו הצרפתי כמו לדוגמה ז'ק ברל?

אהוד בן-פורת

ריקרדו, אני מודה לך על התגובה ושמח שתוכנית הרדיו של גיל מטוס ושלי עשתה
לך את הבוקר. אנחנו לא מגובלים למספר תוכניות ונכון לעכשיו לפי התגובות
נראה שנמשיך עד שנחוש שאנחנו ממצים את העניין. להזכיר לך שאנחנו מתייחסים
בעיקר לשורשים המוסיקליים שלו, ויתכן שיהיו כמה שיצירות שנסתפק רק בלהזכיר
את שמותיהם, אבל נדלג עליהן. אני שמח מאוד שאתה מגיב כאן ב"עכו_נט", אבל
יעזור לנו מאוד אם כי תגיב גם בפורום של "קול הקמפוס" (שהיא כאמור התחנה בה
אנחנו משדרים). תרשה לי לתקן אותך, שתי התוכניות לא הוקדשו לאלבום הראשון.
אם כי את התוכנית הראשונה הקדשנו לצעדים הראשונים שלו מהרגע שעזב את הבית,
היה מוכר בהתחלה כנגן מפוחית של כל מיני אמנים שהשמענו משיריהם ובזה קיבל
את ההכרה שלו והוחתם בחברת ההקלטות. את התוכנית השניה הקדשנו לתקליט
הראשון.

תמונה

מאז שיצא סרטו של מרטין סקרוסזה על DVD, אני מתכוון ל-No Direction Home
יצאו כמה סרטים על DVD ובכלל זה גם תיעוד של הופעותיו בניו פורט, הדיסק נקרא
The Other Side Of The Mirror. יש אותו עדיין בחנויות והוא יותר ממומלץ. אני לא
חושב שהקשר שהיה בין פיט סיגר לבוב דילן הוא קשר של ההערצה, סיגר פשוט
העניק לו את התמיכה (עד לקטע שבה חיבר את הגיטרה שלו לחשמל) שקרוב לודאי
היה זוכה לה לוודי גאטרי לולא באותה תקופה הוא היה כבר בשלהי חייו, בעקבות
המחלה הנוראה שתקפה אותו. ג'ון באעז, זמרת נפלאה (מעניין אגב מה דעתך עליה?
קשה למצוא כאלה שממש אוהבים את המוסיקה שלה) החלה את הקריירה שלו כמה
שנים לפניו, ולכן היתה מנוסה יותר ממנו בקשרי במה וקהל. היא ללא ספק עזרה לו
בכך שנתנה לו את הגיבוי המתאים. במשך השנים הם שרו כמה שירים ביחד.

תמונה

לגבי שאלתך על הסגנונות המוסיקה האמריקאית. יש לא מעט ספרים שניסו לנתח
את העניין הזה, ולכן אני חש שאני עם כל ההתעניינות שלי בנושא קטונתי מלענות
על שאלה כזו ברוחב יריעה קצר כזה של כתיבה בפורום, אבל אנסה לתמצת את
העניין בכך שהמשותף ביניהן היא המוסיקה האמריקאית אבל מעבר לכך באמת
כל אחד מהסגנונות פלשו לכיוונים שונים. עיקר השוני ביניהן הוא השימוש בכלי
הנגינה השונים. מוסיקת הפולק הגיעה מהכיוון שאיחד יותר את העמים של פעם
אם זה מוסיקה קלאסית, הרבה מאמני הפולק של דור האבות החלו בה (כך למשל
את הוריו של פיט סיגר) ואם זה משירי גוספל, כפי שהבאנו כדוגמא מהתוכנית
השניה. מבחינה גיאוגרפית קשה באמת לומר מאיפה החלה מוסיקת הפולק כי
היא סוג של קיבוץ גלויות, בעוד שהקאונטרי כידוע מגיע מאיזור נאשוויל
(שנחשבת עד היום לבירת הקאונטרי), והבלוגראס מהרי האפלצים והסגנון הזה
יש בו מן הקאונטרי רק שבהתחשב לכלי הנגינה השונים שבו, סמן בולט הבנג'ו
שהגיע בתחילת המאה הקודמת עם העבדים שהגיעו מאפריקה והשתרש גם הוא
במוסיקה האמריקאית, נחשב לסגנון שקדם לקאונטרי.

תמונה

בוב דילן מצא עניין לא קטן בתרבות הצרפתית, הוא הושפע מהמשורר ארתור
רמבו (מי שחתום על "עונה בגיהנום" ועוד כמה יצירות כמו "ספינה שיכורה"
שהשפיעו מעבר לדילן גם על לא מעט אמנים אחרים. מג'ים מוריסון ועד לפטי
סמית). ידוע לי על כמה מביקוריו שם, אבל לא על קשר בינו לבין ז'אק ברל. מי
שכן פגש אותו בעבר היה ג'וני הולידיי, יש לי איפשהו תמונה משותפת שלהם יחד.

אם כבר הזכרתי את התרבות הצרפתית שאני יודע שחברנו, אלברט גם מחובר
אליה אולי אפילו יותר מזו האמריקאית, שווה שאזכיר את הוג אופריי (Huges
Aufray) שהקדיש לשיריו של דילן יצירה שלמה בה הוא שר משיריו בצרפתית,
ובכלל האמן הגדול הזה שכדאי לך מאוד להקשיב לשיריו כלל ברפרטואר הגדול
שלו לא מעט שירי פולק אמריקאים ידועים. אגב, הוא שר גם את "הסלע האדום"
שאריק לביא ז"ל שר.

ריקרדו, אני מקווה שהצלחתי לענות על שאלותיך. כמו שאתה רואה אני יכול
להמשיך ולדבר עוד שעות על בוב דילן. אתה מוזמן להמשיך ולעקוב, וכמו כן
לבקר באתר שלי שהקדשתי גם את חלקו לנושא זה. מודה לך על ההתעניינות
ומעריך זאת מאוד.

http://www.ebp.co.il

בברכת שבת שלום וסופשבוע נעים.

Ricardo

תודה, אחלה תמונות.האם יש לך לינק לקול הקמפוס?

אהוד בן-פורת

בבקשה, העונג כולו שלי. הנה הקישור לאתר של "קול הקמפוס".
כאמור נשמח שתכתוב גם שם את רשמיך מהתוכנית. אני מודה לך מראש.

http://www.106fm.co.il/#program/113

אהוד בן-פורת

תזכורת !! הלילה ב-22:00 הפרק השלישי בסידרת הרדיו של גיל מטוס ושלי
על חקר בוב דילן ושורשיו המוסיקליים, ב"קול הקמפוס". הלילה נתחיל את
התוכנית בשיר שלבטח יפתיע כמה מכם שדילן צירף אותו כ"שיר זר" שלמד
באחד מביקוריו מסביב לעולם. נגע בתקליט השני שלו Freewheelin
שמבחינתי הוא תמיד הראשון שלו, כי כזכור הקודם היה רובו ככולו ביצועים שלו
לשירים של אחרים כפי שנהג לבצע בתחילת דרכו, כאמנים אחרים עד שבניגוד
לרבים אחרים העז והתחיל לשיר שירים מקוריים פרי עטו. אלו מכם שמכירים
את דילן לבטח יודעים שבמשך כל הקריירה שלו הוא הציג צדדים שונים שלו
והערב נתחיל להתייחס אליהם. נמשיך בהקבלות בין שירים מקוריים שהושפע
מהם ועל הדרך שהשפיעו עליו בשיריו. בקיצור יהיה מעניין וכדאי לכם להמשיך
ולעקוב אחר תוכניותנו. האזנה נעימה !!

http://www.106fm.co.il/#program/113

Ricardo

היי אודילן
עדיין לא שמעתי את הפרק השלישי האם זה אותו קישור ששלחת קודם?
והנה ההפתעה, תרגמתי שיר של בוב דילן אני מקוה שאתה מזהה.

הבזקי פעמונים של חופש

בין גמר שקיעה וצלצול חצות מותש
נדחקנו אל תוך גומחת כניסה, רעם מתנפץ
כמו צלצול פעמוני בריח נשגבים רושמים צללים בקולות
נדמה שהם הבזקי פעמונים של חופש
מבזיקים עבור הלוחמים שגבורתם אינה בקרב
מבזיקים לפליטים בדרך מנוסתם החשופה
ועבור כל אחד מהחיילים המוכנעים בחשיכה
והבטנו אל עבר הבזקי פעמונים של חופש

בכבשן המופשר שבעיר, פתאום ראינו
עם פנים חפויים כשהקירות מתהדקים
כמו הד של פעמוני כלולות לפני אוושת הגשם
המתפזר אל צלצול פעמונים של ברקים
מצלצלים עבור המתקוממים מצלצלים עבור המתאחדים
מצלצלים לחסרי המזל מצלצלים לנעזבים
מצלצלים למנודים הבוערים בקביעות על העמוד
והבטנו אל עבר הבזקי פעמונים של חופש

מבעד למהלומות מסתורין מטורפות של ברד קסום פראי
הרקיע חילץ את פיוטיו בקסם מופשט
עד שהצלצול האחיד של פעמוני הכנסייה הורחק עם הרוח
משאירים רק צלצולי ברקים ורעמיהם.
ההולמים למען הנעימים הולמים למען האדיבים
הולמים למען השומרים והמגנים של מחשבה חופשית
למען הצייר הבלתי משוחד מאחורי ומעבר לזמנו המתאים
והבטנו אל עבר הבזקי פעמונים של חופש

מבעד לערב פראי וקטדרלי הגשם התיר את סיפוריו
למען דמויות מופשטות אלמוניות חסרות מבע
מצלצלים עבור שפות ללא יכולת הבעת דעה
תחת דיכוי שכביכול מובן מאליו
מצלצלים עבור החרש והעיור, מצלצלים עבור האילם
מצלצלים עבור המושפל, לאימא חסרת בן-זוג, לזונה חסרת שם
להתפרעות העבריין הנרדף ומרומה על ידי מעשיו
והבטנו אל עבר הבזקי פעמונים של חופש

אפילו שענן כמו מסך בהיר הבזיק בפינה מרוחקת
ונתזי הערפל המהפנט החלו מתפוגגים באיטיות
עדיין אורות חשמל יורים כמו חיצים, הנשלחים לאלה
שנגזר עליהם לנדוד או שמוחזקים מלנדוד
מצלצלים לאלו המחפשים, בנתיב סקרנותם התמוהה
למאוהבים הבודדים והלבביים עם סיפור פרטי מדי
ובעבור כל נשמה לא מזיקה ורגישה שבכלא הושמה
והבטנו אל עבר הבזקי פעמונים של חופש

צוחקים בעניים מבריקות אני זוכר שנתפסנו
לכודים ללא חשבון של שעות שעמדו תלויות ומרחפות
כששמענו בפעם אחרונה והסתכלנו במבט אחרון
מרותקים ומלאים עד שהצלצול הסתיים
מצלצלים עבור הכואבים שפצעיהם ללא טיפול
עבור אין ספור נבוכים, נאשמים, מנוצלים, תלויים ואף יותר
ועבור כל מנותק שבפאתי היקום
והבטנו אל עבר הבזקי פעמונים של חופש

אהוד בן-פורת

ריקרדו, הפתעה נהדרת. יופי של תרגום. ודאי שזהיתי את השיר
Chimes Of Freedom שבוב דילן כתב ויצא בתקליט הרביעי שלו
Another Side Of Bob Dylan עוד מאחד מתקליטיו המעניינים.

תמונה

הנה מילות השיר כפי שהן במקור, בקישור מהאתר הרשמי של בוב דילן:
http://www.bobdylan.com/#/songs/chimes-freedom

ואילו בקישור הבא הוא מופיע בפרוייקט תרגומים שלקח על עצמו אחד מהמעריצים
בארץ, ובחר לקרוא "צלצולי הפעמונים לחופש":

http://www.angelfire.com/blues/hebrewdy ... .htm#index

אם אנחנו כבר מדברים על שיריו של בוב דילן שתורגמו לעברית, ודאי שבמשך
השנים תורגמו לא מעט מהם כשהבולטים שבהם תרגומיו של יהונתן גפן.
אגב, האם אתה מכיר את הדיסק "רוחות של טמטום"? של פרוייקט הגומיה.
אני לא יודע אם אפשר עדיין למצוא אותו בחנויות, אבל אני בהחלט ממליץ לנסות.

תמונה

באשר לתוכנית השלישית, הנה הקישור. מקווה שתמשיך להינות מהאזנה לסידרת
התוכניות של גיל מטוס ושלי.
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=54799

Ricardo

תודה על הביקורת החיובית
ועל האתר הנפלא של תירגומי בוב דילן.
מי המתרגם? מעניין איך הוא תרגם את GAZE במשמעות של נתנו גז
לא הייתי חושב על זה בחיים. אך נראה שהוא מתרגם ותיק עם קילומטרז' רב של בוב דילן .

אם הייתי יודע אולי לא הייתי כל כך טורח לתרגם.
אבל בסך הכל נהניתי להתאחד עם מחשבתו של המשורר המהולל הזה

אני ראיתי אותו נדחף עם חברתו לפתח סגור של כנסיה
העומדת בראש גבעה ממנה הוא יכול להביט על העיר ולחוות את החויה של הסופה.
בה הברקים והרעמים מכים בפעמוני הכנסיה בעיר וגורמים להם לצלצל באופן חופשי.
השיר הזה הוא הימנון לחופש וכולו אמפטיה לזולת, נפלא.
ראיתי עכשיו ביצוע נפלא של ברוס ספרינגסטין וטרייסי צ'פמן האדירה הביצוע הזה הוא הגדול מכולם

http://www.youtube.com/watch?v=2o9WUCqQzS0

ראיתי גם ביצוע של בוב דילן לכבוד מינויו של קלינטון לנשיא
האם לדעתך השמעת השיר הזה דוקא ביום בחירתו של נשיא ליברלי לתפקיד אומר משהו?
ומדוע הביצוע המהיר הזה?

http://www.youtube.com/watch?v=03F5tS5b ... re=related

משהו שהתעמקתי בו רבות, הוא הביטוי BELLS OF BOLTS כלומר פעמונים של בריחים.
לא הבתי את זה והתעסקתי עם זה כל היום. אח"כ חשבתי שאולי הכוונה לבריחים שכביכול מחזיקים
את הטבע לבל יתפרק כמו הבריח התיכון במשכן שהיה מבריח מן הקצה אל הקצה.
אז אולי אלה הקולות של בריחי העולם המזדעזעים בסופה.

עוד משהו מעניין הוא התיאור של הסופה המגיעה ונעלמת
זה מזכיר לי את הסימפוניה השישית של בטהובן (הפסטורלית).

סימפוניה נפלאה המתארת כפר רגוע ושלו וסופה אדירה מכה בו ואח"כ נעלמת.
אבי היה מציג אותה לפני בהתלהבות רבה.

http://www.youtube.com/watch?v=YowdEXUA ... ure=relate

אהוד בן-פורת

ריקרדו, העמדה שלי בנושא אולי תפליא אותך. לדעתי עם כל הכבוד
במשך כל שנות הקריירה של דילן עד כה (50 בלי עין רעה, בהתחשב
לזה שההקלטה הראשונה שלו היא מ-58') שכבר מיחזרו את שיריו
מכל כיוון אפשרי. אם בבוטלגים הרשמיים שיוצאים אחת לכמה זמן
והפכו למטחנת כספים. אני מוכרח להודות שרק בגלל שהם יוצאים
באופן רשמי אני מוציא את כספי עליהם. מלבדם באמת כל פיפס
שהוא הוציא מהפה נטחן ומפורש בכל מיני היבטים. מה שהכי חורה לי
שיש כאלה שעושים כסף מזה, אני יכול לגלות לך שאפילו על הסידרה
הזאת אני לא מקבל כל תמורה, פרט להנאה משידור ברדיו (מה שחלמתי
עליו במשך לא מעט שנים ועוד בסידרה כזו) ושחלילה לא יפרשו מדבריי
שיש לי משהו נגד התחנה שבה אני משדר את הסידרה נהפוכו אני מודה
להם שהם פתחו לי את דלתותיהם, מה שלא השכילו לעשות במקום אחר
שלא אציין את שמו בו למדתי תקשורת והיתה לי אפשרות גם כן להשתלב.

תמונה

נחזור לעניין של דילן, אני אומנם מעריך אותו מאוד, כפי שאני אולי מוכיחות
ידיעותיי עליו בתוכניות אבל בכנות אני לא מוצא עניין בזה. אני כותב עליו,
וזאת הסיבה שאני מעדיף להתעסק יותר בסביבה שעליה צמח וגדל. עובדה
שדילן בעצמו כבר שנים שינה את פניו והוא לא אותו יוצר שהיה בתחילת דרכו,
משורר ואולי אפילו במידה כפי שיש כאלה שאומרים נביא. דעתי היא שגם
כיום, בגיל מבוגר יחסית בעצם זה שהוא משתתף בכל מיני סרטים שרמתם
לא נעים לומר אבל דיי נמוכה ושטותית, כאילו להבדיל הוא אבי ביטר של
האמריקאים ולא פעם לוקח חלק בכל הפסטיבל סביבו, אם בהוצאת אותן
בוטלגים באופן רשמי ואם בכך שהסכים לחתום על חוזה של כתיבת אוטוביוגרפיה
שנקראת "כרוניקות" תתפרס על מספר כרכים, ובינתיים נראה שחזר בו
מהבטחה זו. משום מה הוא מעיד שהכתיבה הזו בחפירה אל עברו היתה
קשה לו, אולי מעודף של בדיות שסיפר על עצמו.

באשר למתרגם שיריו בעברית אני לא ממש מכיר אותו, למעט הפעמים הבודדות
בהן יצא לי לדבר איתו בזמנו, כשהיו כמה פורומים פעילים של דילן באינטרנט
בארץ, אבל הם לצערי נסגרו זה אחר זה. אני אכן אוהב מאוד את המוסיקה של
דילן אבל בניגוד לרבים אני אישית לא אוהב לקרוא לזה "הערצה", יש לא רק
שיש לזה קרונוטציה לא הכי טובה אלא כשאני קונה מוצרים שלו בכל זאת אני
מפעיל שיקול דעת. מי שבאמת מתרגם את שיריו של דילן כמו גם את צ'רלס
בוקובסקי ובכלל שירים מהתרבות האמריקאית, כמו היו מעבר לתרגומיו גם
שיריו הוא לא אחר מאשר יהונתן גפן ואני חושב שכל הסוד שלו הוא שהוא עצמו
משורר גאוני. לדעתי חבל שלא מצאו לנכון לקבץ את כל תרומתו זו בספר אחד.

תמונה

אני לא יודע אם אתה מכיר את הלשונאי, רוביק רוזנטל אבל הוא שכל את אחיו,
גדעון שנפל במלחמת יום הכיפורים והוציא לזכרו את הספר "הה ברברה איזו זנות
המלחמה" שלצערי הפך עם השנים לנדיר (לקח לי לא מעט זמן להשיג אותו) ויש
בו כמה תרגומים נפלאים לשיריהם של ברכט, פרוור וכמו כן גם של דילן. אני מבקש
בהזדמנות זו לעלות אחד מהם שנקרא "הבלדה של הוליס בראון".

תמונה

הוליס בראון הוא חי בפרבר בחוסר כל
עם אשתו וילדיו בצריף המט לנפול.

ימים ביקש מקצוע ואוכל לתינוק.
בניך כה רעבים, עד שאינם יודעים לצחוק.

עיני בנך דוקרות, הן נעוצות בשרוולך
וכל דקה עוברת פוצעת את לבך.

חולדות אכלו בקמח וסוסתך חולה
האם יש מי ששם לבו? למי איכפת בכלל?

לאל תפילה שלחת - הה, שלח ידידי בצר
באין ממון, ברנש עלוב, גם רע לא תמצא.

צווחות עיניו של התינוק, זועק הוא ברעב
ובכי אשתך זולג כגשם המסואב.

העשב בגינה השחיר, בבאר אין מים כבר
שבעה כדורי רובה קנית בכסף שנותר.

אי-שם בישימון קורא התן בקול ילל
על הרובה שעל הקיר מבט עינך נופל.

מוחך שותת דם וגופך אחוז עווית
על הרובה שבידך עכשיו אתה מביט.

שבעה רוחות נושבים בדלת הפתוחה
שבע יריות רובה נוגנות בחשיכה.

בצריף בדרום דקוטה שבעה מתים נחים
אי שם על פני תבל, שבעה תינוקות בוכים.

Ricardo

Hi Udyalen,
thanks for the reply, i like the poem, sorry i ahve to write in english, i am at the lab now without hebrew ability. i will surly have some more to say when i'm back home.

אהוד בן-פורת

בוקר טוב, ריקרדו. אין בעיה, קח לך את הזמן. רק הבהרה קטנה
לגבי הכינוי שלי שמורכב משם החיבה שלי ומשמו של דילן.
Oudy + Dylan = Oudylan יום טוב והמשך נעים.

Ricardo

נהנית להאזין לתכנית האחרונה ואת השירים הרגישים והעדינים של דילן, זה רעיון לא רע לערוך את התכנית בסגנון של דילן הרגיש :oops:

ובהמשך אולי דילן הסטירי

, דילן הסקסי, דילן הזועם :evil:

, דילן המורד

דילן הנוצרי :evil:

דילן הישראלי

דילן המסחרי

וכו' וזה די מובן, כי כמו שאמרתה קודם לדילן יש דמויות רבות. הוא פושט ולובש אותם כמו בגדים. זאת אולי הסיבה שהוא גם מופיע בסרטים הוא כנראה אוהב את משחק המחבואים הזה. בו אתה חושב שאתה קולט אותו אבל הוא מתחמק מהתדמית והזהות הזו ומופיע באחרת.
זאת אולי גם הסיבה שהוא מתמסחר ונעשה עממי ואולי עממי מדי לטעמך. הוא פשוט מרגיש סגור בתוך התדמית של המשורר החשוב

ואחד ממייסדי תנועת ההיפים מה שאין כן בוקובסקי שהרגיש טוב מאוד עם הזהות הדקדנטית שהוא ייצג בשיריו. דילן פשוט אוהב להפתיע והוא אינו יכול להתמיד עם התדמית שאותה הוא יוצר. היא הופכת לאפודת משוגעים לוחצת והוא יוצא ממנה כקוסם מנוסה. עכשיו אני גם יכול להבין את הביצוע השונה והמפתיע של השיר Chimes of freedom flashing במעמד ההכתרה של קלינטון. הוא פשוט לא רוצה שייקחו אותו כמובן מאליו :shock:

. זו אולי גם הסיבה שעזב את התנועה לשוויון זכויות, המעבר לנצרות ואח"כ לחב"ד. זוהי המורשת שלו: תדמית היא דבר מלחיץ שאפשר וצריך לאוורר מדי פעם. הלוואי שגם אנחנו עם התדמית הכבדה ביותר בעולם של 3000 שנות הסטורה נוכל לאורר מעט את תדמיתנו :wink:

.

אהוד בן-פורת - מומחה לבוב דילן, אשר חוקר במשך שנים רבות את

מי מחובר