דוד אהובי ..
כולם מרכינים ראש מאז שהלכת.
ואילו אני אהובתך הנצחית .. נותרה לבד, רק עם זכרונות ותמונות..
כולם ידעו עד כמה דאגת לכולם גם כשלא היה לנזקקים לשלם עבור אותה מנה.
שילמת מכיסך הפרטי . והרגשת על גג העולם שאף אחד לא נותר ללא אוכל לשבת.
עזרת לכל אדם , לא היה משנה צבע דת או לאום , כל אדם היה אדם מבחינתך.
דוד שלי עדיין כואבת וככל שחולף הזמן והגעגועים אלייך רק גוברים.. אתה חסר לי מאוד,
מקווה אני שהמלאכים שומרים עלייך שם למעלה. כמו שאני שמרתי עלייך כאן..
אוהבת ומתגעגעת אלייך אהובי הנצחי דוד אוחנה ז"ל.
תנוח על משכבך בשלום ושמור עליי מלמעלה.. כמו שדאגת לשמור עליי כאן..
אוהבת ומתגעגעת אהבותך ליזו.

תודה
תודה לך אהוד בן פורת..אכן כן דוד היה איש משכמו ומעלה.
אני האישה שעמדה לצידו ב-15 שנים האחרונות.
אני רוצה בהזדמנות זו . להודות כאן באתר לכל המנחמים.. החברים שתמכו
לראש העיר ,, גרעין אומץ מאיר פנים ...ועוד רבים.
לכם התודה.. אני עדיין לא מתאוששת ממותו. הוא חסר לי מאוד,
אהוד אשמח אם תעזור לי איך לפתוח כאן אתר לזכרו . ולהעלות את תמונותיו.
ולספר על גדולתו של דוד.

בתודה מראש ליזו

דוד אהובי ונשמתי
הנה חולף לו יום ועוד יום, ותמיד מחכה שתקרא לי מנםה לראות אותך עומד מולי וקורא
לי בשם החיבה שכה אהבת " ל י ז ו " ואילו אני קוראת בשמך השכם וערב ,
מסתכלת כל ערב על התמונות ולא מפסיקה לבכות מכל געגוע ..
אני זקוקה לך עד כדיי טירוף , השארת אותי בשום מקום.. אני הולכת לאיבוד בלעדייך אהובי ונשמתי ...הדמעות זולגות ואיתם החודשים החולפים שלום חבר קשה לי לדבר
כל יום שעובר קשה יותר
רוצה לומר לך הרבה דברים
מגודל הכאב אין לי מילים אין לי מילים..

שלום חבר קשה לי לדבר
כל יום שעובר קשה יותר
רוצה לומר לך הרבה דברים
מגודל הכאב אין לי מילים אין לי מילים....
כמו עץ נטוע
זקוף ידוע רוח מוזרה שורשיו עקרה

טיפס טיפס נגע בעננים
הניב פירות בצל העייפים כדרך הטבע
ןכמו העץ גדל גם האדם
נחלתו רוצה כמו כולם
האל נתן ורק האל ייקח
אתה לי חבר מאז
שלום חבר
קשה לי לדבר
כל יום שעובר
קשה יותר

רוצה לומר לך הרבה דברים

מגודל הכאב אין לי מילים

גדל העץ במשך השנים
טיפס טיפס נגע בעננים
הניב פירות בצל העצים
כדרך הטבע

נחלתו רוצה כמו כולם
האל נתן ורק האל ייקח
אתה לי חבר מאז
וכמו העץ גדל גם האדם
שלום חבר
כל יום שעובר
קשה לי לדבר


רוצה לומר לך
הרבה דברים
מגודל הכאב
אין לי מילים

שלום חבר
רוצה לומר לך

אין לי מילים....מתגעגת מעומק נשמתי אהובי..שלך באהבה ליזו

משתמש חדש עם רצון טוב


הצטרף: 06 נובמבר 2008, 01:23
הודעות: 5 רק אני יודעת כמה הוא חסר..
כל יום חמישי אני פוקדת את קיברו וממאנת להאמין שהוא איננו.
עיני מתמלאות בדמעות , ללא מעצורים.. דוד היה בשבילי ,אישית ובשביל עוד רבים. שליח האל..להיות כאן ולעזור כמה שיותר. זה היה אהובי ונשמתי.
אני רוצה לצעוק בכל רם את שמך..מתחננת שיקרא נס ,בלתי אפשרי שתחזור אליי
רוצה לחבק אותךך... רוצה לנשק אותך אהובי ונשמתי..
אבל המציאות היא בלתי אפשרית . וקשה. מתגעגעת מתגעגעת
בלי סוף והדמעות זורמים כמו נהר שוצף .. ואין את ידך שתנגב את דמעותיי .. אין את היד שתלטף ותרגיע ... לבד לבד לבד .. יום הולדת ראשון שלי בלעדייך דוד
עוד יום עצוב בחיי בלעדייך..לא יהיה מי שידליק לי את נרות היום ההולדת ויפתיע אותי כמו כל שנה .. לבד לבד אני כאן ואתה שם...דוד לא יכולה יותר חנוקה מדמעות חזור אליי אהובי חזור אליי בבקשה .....אוהבת בכל רגע ובכל שנייה ..
אוהבת אוהבת אוהבת

דוד אני מקדישה לך את התיקון הכללי שכה אהבת.."מכתם לדוד שמרני אל כי חסיתי בךאמרת לה, אדוני אתה טובתי בל עלייך:
לקדושים אשר בארץ המה ואדירי. כל חפצי בם לכו נרננה לה' נריעה לצור יישענו:
נקדמה פניו בזמירות,נקדמה פניו בתודה בזמירות נריעה לו, כי אל גדולה,ומלךגדול על כל אלוהיםץ

[b]שלום לך אילן.
הייתי רוצה ומעוניינת להמשיך את דרכו של דוד אהובי היקר,
הייתי מעוניינת להתנדב , לעזור, במה שאוכל ..
אילן .. אני מרשה לעצמי לכתוב לך כאן בפורום הזה..
שאני לא מצליחה להתאושש קשה לי מאוד ,
אני יוצאת לעבודה . וחוזרת הביתה ומסתגרת, לא יוצאת לסידורים,
רק שוקעת בדיכאון וכל הזמן אני עצובה.
בכל חמישי אני פוקדת את קיברו , וממאנת ומסרבת להאמין
שהוא שם..אני כותבת את המכתב הזה ולא מפסיקה לבכות.
יכול להיות , בלי להרגיש שאני שוקעת בדיכאון קשה.
נותרתי לבד, הוא היה בשבילי הכל במילה אחת להגדיר הכל זה קשה..
כי הוא היה עולם ומלואו..
אוהבת אותך דויד יקר ..