מדור - סרטונים נבחרים ומעניינים מהרשת בארץ ובעולם

אהוד בן-פורת

למי מכם שמחפש לצפות בכל מיני שיאים מרגשים שהיו במוסיקה בארץ,
הן בביקורים של אמנים שביקרו אצלנו, כמו ג'ון מרטין שהלך לא מזמן
לעולמו (וקטע וידיאו מביקור בארץ נמצא כרגע בדף הראשי) והן באמנים
גם משלנו שהשאירו רושמיהם ומכל סיבה מזמן לא שמענו עליהם. אתם
מוזמנים לבקר בארכיון הוידיאו של י.קוטנר שמעלה אותם אחת לכמה זמן
ב-Youtube ולא נותר לנו אלא לברך על יוזמתו זו ולהמליץ, כי כידוע
יואב הוא ה-איש לכל האוצר הזה. תודה, יואב.

http://www.youtube.com/user/ykutner

תמונה

בהזדמנות זו אתם מוזמנים לקרוא על ביקור שלי אצל יואב קוטנר.

http://www.ebp.co.il/diary/kutner.htm

Ricardo

אחלה קישור, תודה.
ד"א איפה היתה עד עכשיו?
נעלמתה לכמה ימים, הכל בסדר?.

אהוד בן-פורת

ריקארדו, ידידי. אני שמח שיש מישהו ששם לב להיעלמות שלי מדי פעם,
אבל אתה יודע איך זה סופשבוע, לא משהו מיוחד. פרט לזה אני "עובד"
על משהו באתר שלי. יצא לך לקרוא את מה שכתבתי אתמול?

viewtopic.php?f=27&t=15736&p=74447#p74447

Ricardo

לא, לא יצא לי.

גם אני שקדתי על הדיון הבא, אני מניח שכבר עיינת בו
viewtopic.php?f=27&t=15683&start=75
בהמשך אנסה למצוא לי פינה של שקט לקרוא את דבריך.

אהוד בן-פורת

מותר לומר שגם קראתי וגם התרשמתי. אני מניח מרמת הכתיבה הנפלאה שלך
שכתיבת מאמרים (אולי לא כאלה, אבל בכלל) היא חלק ממך. אם כן, האם אתה
מרכז אותם במקום אחד? אני ממליץ לך להמשיך בכיוון הזה (בשעות הפנאי שלך)
ולצורך כך לפתוח איזה בלוג. אין לי ספק שתצליח לעניין בכך לא מעט גולשים
שישמחו לקרוא את דבריך, ואני מבטיח להיות הראשון שירשם לרשימת התפוצה שלך.

אהוד בן-פורת

לפני יומיים נערך טקס גראמי ה-51 שהביא איתו לא מעט הפתעות גדולות,
אחת מאלו שדובר עליהן רבות היתה זכייתם של רוברט פלאנט ושל ג'ימי פייג',
חברי "לד זפלין" שלא הסתירו את תחושת ההפתעה שלהם. אותי אישית
שמחה הפתעה אחרת, שלצערי דווקא היא לא אוזכרה כלל. היא זכייתו של
אמן פולק אמריקאי, יליד 1919 והוא לא אחר מאשר פיט סיגר שהוציא
לאחרונה את הדיסק שלו "Pete 89".

תמונה

אני חייב להזכיר להזכיר שהאמן המדהים הזה היה מועמד לפרס נובל לשלום
וככל הנראה לא זכה בו, רק בגלל שהוא לא מספיק בתודעה כשם שהיה בצעירותו.
אני בכל זאת שמח שיש כאלה שזוכרים לו חסד נעורים ואוהבים אותו גם היום. אני
אישית כלכך אוהב את המוסיקה שלו שבנוסף לדיסק הזה רכשתי גם את הסרט
התיעודי על חייו (אם יש סרטים שאני מוצא לנכון לרכוש אותם הם בעיקר סרטים
תיעודיים) - "The Power of Song".

http://www.youtube.com/watch?v=Qh0elZi0KG4

לכבוד הזכיה המשמחת הזו שהיא לא הראשונה שלו, וכולי תקווה שגם לא האחרונה
למרות גילו. אני מאחל לו המשך חיים ארוכים וטובים עם אשתו, טושי בבקתת העץ
שלהם על גדות נהר ההדסון המוזכר בסרט כמקום שבחר להעביר בו את חייו כמי
שחשוב לו לא רק להיות קרוב אל הטבע אלא גם חלק ממנו (תרתי משמע).

אני מבקש להביא כמה קטעי וידיאו שלו, כשהראשון בו הוא בעצמו מספר את אחד
הסיפורים המוכרים שלו מראה איך מעבר לשירים הנפלאים שכתב במשך השנים
הוא גם יודע לספר סיפורים בדרך מעוררת הערכה. עניין שקיבל בגנים מאביו שהיה
מוסיקולוג. יאמר בכלל לזכותם של הוריו שהוא גדל במשפחה מוסיקלית מאוד וגם
אחיו הם מוסיקאיים בפני עצמם.

http://www.youtube.com/watch?v=CImi8VwNN1A

הקטע השלישי והאחרון, לכל אותם אלה שבטוחים שהם לא מכירים את פיט סיגר.
אז הנה קטע אולי לא באיכות כלכך טובה, אבל לדעתי דווקא בגלל זה יפה להראות
אותו. ה-Byrds, להקתו של רוג'ר מגווין היא אחת הלהקות הכי מזוהות של תקופת
שנות ה-60' בעיקר בזכות ביצוע שלהם ל-Mr.Tambourine Man של בוב דילן,
אבל לא פחות גם בזכות השיר הזה שפיט סיגר עיבד והלחין מפסוקי קהלת: "לכל
זמן לכל עת חפץ".

http://www.youtube.com/watch?v=nUworKXBzdE

אהוד בן-פורת

לפני כשבוע סיפרתי לכם על זכייתו של פיט סיגר בגראמי
והנה קישור לכתבה שהתפרסמה עליו היום ב"עכבר העיר".

http://www.mouse.co.il/CM.articles_item ... 3113,.aspx

אהוד בן-פורת

ההודעה הזו החלה הפעם מזה שרציתי לספר לכם שלאחרונה אחרי ששמתי לב כבר
מספר פעמים שהלחן של השיר "ג'וליה" של יובל בנאי (סולן להקת "משינה") שיצא
בדיסק "מעבר להרים" לפני כשנה נשמע לי מוכר החלטתי לנסות ולרענן את הזיכרון שלי

תמונה

http://www.youtube.com/watch?v=GlcvVC9P ... re=related

ונזכרתי בשיר של צ'אק ברי, אחד מאבות הרוקנ'רול שאחראי ללא מעט שירי רוק
שלא נס ליחם. האיכות של הוידיאו קליפ הבא אולי לא משהו, אבל יפה לראות איך
הוא מבצע אותו ולהיזכר בזמנים שאפילו המלך, אלביס פרסלי ספג גינויים על זה
שהוא מנדנד את אגן הירכיים שלו בצורה דומה.

תמונה

Chuck Berry - Johnny B Good
http://www.youtube.com/watch?v=EYYUIZq3 ... re=related

אבל אז נזכרתי שאני לא ממש זוכה לתגובות בפורום התרבות, אז אולי זו פעם אחרונה
שאני כותב פוסט כלשהו בתחום זה. מי שמכיר אותי יודע כמה שאני לא טוב בפרידות
(במיוחד שקשה לי לוותר על הרגלים), אבל בכל הכנות צר לי שאני לא מוצא ממש חברים
לחלוק איתם חוויות. מה גם שהעולם הוירטואלי בניגוד לפעם כבר לא נותן לי את אותו סיפוק.

אז יצא לי לחשוב על שרשרת הוידיאו קליפים האסוציאטיבית הבאה, ואני מבקש להקדיש אותה
לזכר ימים טובים יותר.

אתחיל איך לא אם האמן, ניל יאנג שמוגדר כסנדק הגראנג' שאותם להקות שקמו בתחילת
שנות ה-90' באיזור סיאטל בארה"ב והביאו במובן מסויים לתחייתו מחדש. למרות שניל יאנג
בעצמו לא הפסיק לבעוט מתחילת דרכו ועד היום, למעט הפוגות מסויימות שהוא לוקח לעצמו
כשהוא מקליט יצירות ללא הלהקה שמלווה אותו ונקראת Crazy Horse (אגב, ע"ש אחד
השבטים האידיאנים).

מאז שקורט קוביין, סולן להקת "נירוונה" התאבד והשאיר אחריו מכתב בו ציטט את השורה
מתוך השיר הזה האומרת: "עדיף להישרף מאשר לדעוך" ניל יאנג החליט שהוא לא מבצע
אותו יותר בהופעות. הוא לקח את עניין לכתו של קורט כלכך קשה, שהוא אפילו הקליט כמה
שנים מאוחר יותר דיסק בשם Sleeps With Angels" (ישן עם מלאכים) שאת שיר הנושא
שלו הקדיש לזכרו.

תמונה

Neil Young - Hey Hey My My
http://www.youtube.com/watch?v=IA-DjpLi ... re=related

קורט קוביין ביצע במסגרת האנפלגד של "נירוונה" כמה שירים מהרפרטואר של הלהקה וכמו כן
שירים של יוצרים אחרים שהוא וחבריו אוהבים, ביניהם דיויד בואי. השיר הוא על "האיש שמכר
את העולם". אני יודע שיש שיגידו שהשיר הזה רחוק מהמקור ופחות טוב, אבל לי אישית הוא
מעביר צמרמורת בכל פעם שאני מקשיב לו. במיוחד במשפט בו הוא אומר שהוא אף פעם
לא מאבד שליטה. כן, אני חלילה לא אומר את זה ולוא לרגע מתוך זילזול, אבל זאת כמו
אמירה בשיר אחר, מהמוכרים של הלהקה "Comes As You Are" שאין לו אקדח,
והוא התאבד ביריה בראשו.

תמונה

Nirvana - The Man Who sold the World
http://www.youtube.com/watch?v=CUWXcIJC7Q0

הוידיאו קליפ הבא הוא שיר של דיויד בואי, וההקשר כבר מובן. אחד השירים מיצירת המופת של
"זיגי סטארדאסט" שיצאה בתקופה שניסה למכור את עצמו כאיזה חוצן. לדעתי שלבואי אין הרבה
יצירות שאני אוהב כמו שאני אוהב את היצירה ה זו. אני יוצא מתוך הנחה שרובכם ככולכם יודעים
אנגלית, ולכן לא אפרש לכם את השירים. אבל שימו לב שהשיר הזה דיי משלים את התמונה של
השיר הקודם. הוא עוסק במישהו שהוא חש בודד ומאבד את עצמו לדעת תוך כדי זה שהוא צורך
סיגריות. אחד המשפטים שאני רוצה שאתם תזכרו להמשך ההודעה הזו, הוא (תרגום ספונטני)
- 'אתה יותר מדי זקן לאבד את זה,אתה יותר מדי צעיר לבחור בזה'.

תמונה

David Bowie - Rock N Roll Suicide
http://www.youtube.com/watch?v=SUCBxRnn ... re=related

הוידיאו קליפ הבא של ענבל פרלמוטר ז"ל, מי שהיתה סולנית להקת "המכשפות". ענבל היתה
אחת היוצרות הכי מוצלחות שידעה הארץ, ולצערי הרב היא סיימה את חייה בגיל צעיר בתאונת
דרכים. גם היא מדברת בשיר על סיגריות. השיר הוא מתוך דיסק הסולו הראשון שלה שהיא
לא סיימה להקליט אותו.

תמונה

ענבל פרלמוטר - סיגריות לייט
http://www.youtube.com/watch?v=evTS6RgH544

המקצב של השיר מזכיר לי את המקצב של השיר הבא של "נושאי המגבעת" שזכורה לרבים מתוך
"מי רצח את אגנתה פאלסקוג", אבל האמת שעוד לפני אותה יצירה ולפני שהם ליוו את צביקה פיק,
דיי באחרית ימיהם כלהקה. הלהקה הצטיינה בעיקר כלהקת שוליים ולדעתי מהרגע שיצאה מהמשבצת
הזו הכריזה בכך גם אם לא במודע על סוף דרכה.

תמונה

נושאי המגבעת - לייב אין בית שמש
http://www.youtube.com/watch?v=WZwgOxFeZ8k

כמו שודאי שמתם לב אחד משורות השיר של "נושאי המגבעת" אומר: "המוסיקה אילמת,
כוכב הרוק מת". הוידיאו קליפ הבא הוא של יוסי אלפנט ז"ל שכתבתי עליו כתבתי רק
לאחרונה לציון צאתו מחדש של ה"אוספ אלפנט". אני כלכך מזדהה עם המשפט הזה:
"הבדידות אומרת שוב שהנה הם באים אותך לקחת". יאמר לזכותו של אלפנט שהוא
לא רק שכתב את שיריו בכנות גדולה אלא גם ביצע בדרך הזאת.

יוסי אלפנט - באים אותך לקחת
http://www.youtube.com/watch?v=PSu9YfexEa4

אסיים בשיר של להקת "ג'טרו טאל" - יותר מדי זקן לרוקנ'רול וכלכך צעיר למות.
תמונה

Jethro Tull - Too Old To Rocknroll Too Young To Die
http://www.youtube.com/watch?v=RdfPER5C ... re=related

אני מקווה מאוד להמשיך ולכתוב בפורום תרבות. הכל תלוי בתגובות שלכם,
באין תגובות כמובן שאני לא אמשיך לדבר עם עצמי.

Ricardo

אחלה כתבה,
ניל יאנג סנדק הגראנג'? :shock:

אבל הגרנג' החל בתחילת שנות השישים כמו גם ניל יאנג?
כך לדוגמה את הסוניקס
תמונה

הנה הם כאן בשיר בסרט החדש של גיא ריצ'י "רוקנרולה"
:mrgreen:

http://www.youtube.com/watch?v=20S_kwNb4rg
--------------------------------------

אודי, אתה יכול לעשות לנו, בבקשה, סקירה של המוסיקה לסרט ולס עם בשיר?
תמונה

אהוד בן-פורת

ריקרדו, אני שמח שהכתבה שלי האמת שזה יותר סיקור מצא חן בעינייך, אבל
תראה יחד עם זאת שאני שמח על כל תגובה (אם כבר מגיבים אז ....) אני
מוכרח לומר בכנות זה שיש כאן נטיה לפקפק בדברים שאני אומר כבר חורה לי,
במיוחד כשזה בתחום כמו מוסיקה שאני חי אותו יום יום. שלא אשמע חלילה יומרני,
אני לא תופס את עצמי כ-בר סמכא גם לי יש מה ללמוד מאלה שקרובים למוסיקה,
במיוחד מהתקופה שטרם הולדתי אבל תנו צ'אנס שאני יודע על מה אני מדבר.
סבא שלי כשהוא עוד היה בשיאו היה טורח ועל כל משפט שהוא היה מוציא מהפה
הוא היה מרגיש צורך לחזק את הטענות שלו בספרים, אני לא יצאתי כזה אבל אם
אתה מבקש הוכחה לכך שניל יאנג נחשב לסנדק הגראנג', תמצא את זה בקישור
הזה בסעיף שבו נכתב על השפעותו והשראתו המוסיקלית.

http://en.wikipedia.org/wiki/Neil_Young

לגבי הסרט "ואלס עם בשיר" נדמה לי שכבר נאמר עליו הכל. אני מודה שלי אישית
עוד לא יצא לצפות בו, אני יודע שבעקבות הצלחתו הוא יצא על גבי DVD במהדורה
מיוחדת. אני בהחלט שמח על הצלחתו לא רק שזה קולנוע ישראלי שבכלל מצעיד
אותנו קדימה ומביא סיפור מזווית ששווה שידעו עליה בחו"ל אלא שייך לג'אנר מסויים
שאני מקווה שהצלחתו תהווה אתגר ליוצרים נוספים בארץ להתחיל או להמשיך בו.

Ricardo

אודי חביבי,
לא צריך להתרגז

ציטוט:

נטיה לפקפק בדברים שאני אומר כבר חורה לי

בסה"כ אני מנסה לאתגר אותך להוסיף ולכתוב.

חוץ מזה היה ניתן להבין מדבריך שהגרנג' התפתח בתחילת
שנות ה-90 אז כדי לעדכן הוספתי את ההארה שלי.

בקשר לסרט וולס עם בשיר אמנם סיקרו אותו רבות אבל סקירה של המוסיקה לסרט
המתארת את תקופת הפנק בארץ עדיין לא ראיתי.

אהוד בן-פורת

ריקארדו, אל תקח את הדברים שלי כלכך נורא. אני פשוט בפירוש כתבתי:

אהוד בן-פורת כתב:

ניל יאנג שמוגדר כסנדק הגראנג' שאותם להקות שקמו בתחילת
שנות ה-90' באיזור סיאטל בארה"ב והביאו במובן מסויים לתחייתו מחדש.

ואני לא מבין איפה יש לטעות אם ציינתי את "תחייתו מחדש". אני מודה שהדברים שלי אומנם
לעיתים ארוכים מדי, אבל אני מקווה שתסכים איתי שלא יזיק לשוב ולקרוא אותם פעם נוספת.
בעניין סקירת המוסיקה בארץ (באופן כללי בלי להתייחס לג'אנר מסויים) דרך סרט עדיין לא היה
סרט כזה, אבל היו מספר סדרות טלויזיה כשהבולטת שביניהן היא "סוף עונת התפוזים" של
לא אחר מאשר יואב קוטנר. כמובן על שם אחד מלהיטיה של אם הלהקות "תמוז". ואגב Pאנק
(האות P היא בכדי להבדיל את הג'אנר הזה מהסגנון האחר שנכתב אותו דבר) רמי פורטיס
שנחשב בתחילת דרכו, בתקופה של תקליטו הראשון "פלונטר" לPאנקיסט. הסתובב בזמנו
עם הלהקה כחשמלאי שלה והיה עולה על הבמה לבצע את אחד משיריו הראשונים. עוד אגב אחד,
בימים אלה הגיע לחנויות הדיסק החדש שלו המורכב מ-3 חלקים ולדעתי הוא פשוט התעלה על
עצמו ביצירה נפלאה ששווה לשים את האוזן. זה מה שאני שומע בימים האחרונים, הוא לא יוצא
ממכשיר הקומפקט דיסק שלי, כי הוא פשוט החזיר אותי לימים ההם.

ריקארדו, אתה כמובן מוזמן להמשיך ולאתגר אותי, אחרי הכל אין מי שעושה את זה טוב ממך.

מאחל שיהיה תחילת שבוע נפלא לכולנו !!

אהוד בן-פורת

קטע וידיאו שמצאתי היום לגמרי במקרה והצליח לרגש אותי.
אני מאמין שאלו מכם שקוראים את ההודעות שלי יצליחו להבין למה.

http://www.youtube.com/watch?v=DKKScfGSJKI

Ricardo

קטע וידאו שמשקף את הדואליות הישראלית
מצד אחד בלוז כנעני ומצד שני ציצית צמר
חזרנו לשורשים הכנענים אבל עדיין לא התנתקנו מהיהדות.
רגליים בארץ אבל הראש בעיירה היהודית.
אמנם זהו סוד הקסם שלנו אך גם הסיבה למכות.
http://www.youtube.com/watch?v=cq6dXfvE ... re=related

אהוד בן-פורת

בעיניי אהוד בנאי ושולי רנד הם יוצרים בחסד עליון, וצריך להזכיר גם את ניצן חן רזיאל,
נגן הכינור הכשרוני מאוד שיושב מאחוריהם ושותף גם ל"הברירה הטבעית" של שלמה בר
ועוד כמה הרכבים אחרים. יחד עם זימרתם מגיע לפסגות הכי גבוהות שהמוסיקה הגיעה
אי-פעם. אני מוכרח לשתף אתכם בסיפור אישי, כשאהוד בנאי סיפר לי לראשונה על כך
שהוא עובד על דיסק שורשים הוא אמר לי שבשונה אולי משאר יצירותיו עד היום אני לא
אתחבר לזה אבל הוא חש צורך נפשי ליצור אותה, ומכיוון שהוא אמר לי את זה בכנות
מלאה אני אמרתי לו באותה הכנות שאולי דווקא בגלל שהוא יוצר משהו כזה אני אצליח
להתחבר, אני מה שנקרא לא פוסל את ההתאפשרות לחיבור על הסף. מי שמכיר אותי
יודע כמה שחשוב לי תמיד לשמור על ראש פתוח, ואכן לא רק שהתחברתי לעוד אחת
מיצירות המופת שלו שנקראת "שיר חדש" אלא גם הצלחתי כאמור להתחבר גם לשולי
רנד שאהוד היה שותף ליצירתו ולא שאני חש קרוב לזרם הזה, אבל הם בניגוד להרבה
אמנים אחרים הצליחו לרגש אותי ביצירות שלהם. יש כמה שסולדים מהעניין הזה, אבל
זה אלפי הבדלות כמו שבזמנו בוב דילן התחבר עם הגיטרה שלו לחשמל והמעריצים
לא כלכך קיבלו את זה והיום בדיעבד הם יודעים כמה שהם טעו.

מדור - סרטונים נבחרים ומעניינים מהרשת בארץ ובעולם

מי מחובר