חבורת המופלאים!

הם כמו אי של יציבות בתוך ים של סערות, טלטלות ועזיבה.

אני מכיר כמה מהם משנת 1949 ולכבוד היה לי לארח אותם ב"המרפסת".
תופעה שאכן נדירה בכל קנה מידה.

ממשלות קמו ונפלו, תושבים בהמוניהם נדדו - אך הם לא מושפעים מכל הזעזועים.
נעימים, חביבים ומתמידים.

על אף הכל, הם מגובשים ודבקים בעכו ולמרות גילם נקראים "צעירי עכו".

צעירים היו בהתהוותם לקבוצה. מאז עברו עשרות שנים, יש להם כבר נכדים – אך השם נשאר וכך הגיבוש והנחישות!

מעל לכל, יש לציין את צביקה בינסקי שמנהל ומכוון את החבורה.

שווה לבדוק מה הסוד ומה המתכון של תופעה מופלאה זו – כדאי לשבט ולהכפיל אותה.

ישראל בן-עזרא

תודה-גם אנחנו חושבים שאנחנו תופעה בנוף הישראלי ולמרות גילנו ואיש איש ובעיותיו(ויש כאלה הרבה)-נמשיך....

על אף גילנו המתקדם נפשנו עצרה מלכת והיא נשארה צעירה.

נכון אנו נשארים צעירים לנצח.

אין ספק שמועדון צעירי עכו הוא אחד המוסדות שהעיר ראויה להתגאות בהם , כמי שמכיר חלק לא מבוטל מהחברים במועדון זה , וכמי שהשתייך למועדון דומה בעבר
אני יכול לאמר שאלה הם דור הנפילים האחרון שעדיין נשארו בעיר.
רובם פעילים בצורות שונות למען העיר ותושביה.
לא נותר לי אלא לברך אותם בעוד שנים רבות יחד.
הם אכן "מוסד " בנוף העכואי שהעיר מתכבדת בהם.

אני מוכרח להוסיף ולצין שלמרות שלצערי חלק מהחברים עזב את עכו למקומות מגורים כמו נהריה,קריות ומעלות את החברותא הם מוצאים בעכו ובאים לבלות דוקא בה.מכאן שגם אלה שעזבו רבה זיקתם לעיר-וצריך לגרום להם לרצות לחזור.

ליוסי סתם לידיעתך
הנני חבר בחברותה הזו כבר 28 שנה (בינואר הקרוב אנו בני 28 )ממש מראשיתה.
עזבתי את עכו אחרי חמש שנות חברות במועדון צעירי עכו לטובת הקריות אבל רק את עכו העיר ואל את החברים .ואז בשנים הראשונות שלנו היינו ניפגשים מידי יום שישי. לא זכור לי שפיספסתי ערב שבת אחת ללא החברותה. (במצב דימיוני אך הייתי נכנס למכונית הייתי אומר לעכו והאוטו לבד היה מגיע לעכו לחברים)
כמו כן כל הקניות היו מתבצעות בעכו אבל ממש הכל למעט צרכי מכולת .ביגוד ומוצרי חשמל ואינסטלציה הכל מעכו לקריות עד שיום אחד לאחר ארבע שנות "גלות" קמנו וחזרנו לעכו בכלל ובפרט בגלל החברותה שיש לה כוח מגי עצום עם כל העליות והירידות שלנו אנו לעולם נהיה ונחיה.

אולי אולי יהיה פה טוב יותר .ושאלת המיליון מתי??????