יוהו....אני קוראת וקוראת את כל מה שהחמצתי לאורך זמן. ניכר שהרבה זמן כבר לא כתבתי, וזה כאמור בגלל העומסים של תחילת השנה. סדר היום שלי השתנה לחלוטין. אני מתכננת הרבה, אך על פי רוב התוכניות משתנות לטובת שיחות עם הורים, טלפונים חשובים, תכתובת שלא סובלת דיחוי, וכן...גם מערכי שיעורים משום שלא אקח על מצפוני להשאיר את אותם מערכים מן השנים הקודמות, בכל זאת צריך קצת להתחדש ולרענן. מסתבר שמתרגלים בקלות לשגרה-אותה מחווה של קבלת שלושים פנים צעירות, ידועות מדי יום. שלושים עולמות שונים רק שהפעם נכנסתי למעגל מוכר יותר, מתוח פחות, מבחינתי, שכן אני מכירה את הנפשות הפועלות כבר מן השנה שעברה. נירה, סיפרת על חתונתך שהתקיימה בבית הכנסת הטוניסאי בעכו, הלא זה ביה"כ שאבי מתפלל בו מזה שנים. גם סבי ז"ל נהג להתפלל שם. מקום מדהים ביופיו, מושקע כל כך. מדי שנה אנינוהגת להתייצב שם באופן קבוע-שם מתקיימות האזכרות של סי וסבתי ז"ל. האחת בפורים והשניה בקיץ, בחודש יולי. אני זוכרת את עצמי כילדה מבקרת שם בערב יום הכיפורים וגם למחרת היום בוחנת בסקרנות במרחב הקרוי "עזרת הנשים" היכן נמצא אבי, מי נמצא שם בכלל? מי מתפלל? ומה יש שם כ"כ שהוא כ"כ חשוב ומכובד שבגללו לא מתירים לנשים להיכנס למקום מושבם של הגברים. אני זוכרת תמונות, תמונות גם את אימי זורקת סוכריות לעבר הרחבה בה אחי נמצא כשחגגאת בר המצווה, מה יש לדבר? אני משחזרת תמונה של אישה יפה מאוד שעוטה על ראשה שביס. כמה נעים......... קראתי על בתי הספר היסודיים בעכו. אני למדתי בבי"ס שז"ר שנתיים לאחר שנוסד. כשאני חולפת על פניו היום מצחיק אותי כמה הוא נראה קטן ושכונתי ולחשוב שכילדה בכתה א' כ"כ פחדתי לנדוד מכתת הלימוד אל אולם הספורט. נדמה היה לי אז שהאולם הוא מבנה גדול ומפלצתי. מה שתרם לכך הוא גם התחרותיות שהייתה בין הבנות-מי גמישה יותר? מי זריזה יותר? ממש לא הייתי בין הגמישות ואיכשהו תמיד היו שתי בנות שבלטו יותר. זכורה לי גם המנהלת אלפא. מעניין מה איתה היום? אישה חזקה שהטילה בנו מורא, מורה לתנ"ך. אם אי זוכרת נכון, בי"ס "התומר" הוביל בזמנו ונחשב למצוין. גם התלמידים שהגיעו משם לחטיבת הביניים נחשבו לחזקים יותר. האם זה קיים עוד היום? על כל פנים, הרבה תלוי בתלמיד וברצונו לדעת ולהתקדם. כך אני מאמינה. אאחל לכולם שנה טובה - בריאות, שמחה, הגשמה והצלחה!
|
|